ילד בן חמש הושלך מבעד לאשנב קרון הרכבת שהאטה את נסיעתה מזרחה בידי אמו מרגרט. הילד ניצל. מרגרט מצאה את מותה באושוויץ.
מה חש הילד בשעה ששכב בתעלה לצד מסילת הברזל?
רוברט האיש, שבחר לכתוב את זיכרונותיו בגוף שלישי, כמו מתבונן מן הצד בילד ההוא, יכול כיום, רק אחרי שנים רבות, אחרי שבגר, להבין את גודל המעשה שעשתה אמו.
רק אחרי כחמישים שנה התגלה לו פשר הדבר - לאן הובלה אמו, מה היה בסופה, ואת גודל המעשה שעשתה בזורקה אותו מן הרכבת על מנת לנסות ולהציל את חייו.
אבל קודם שהושלך מן הרכבת היו רוברט ואמו שרויים במשך שנתיים בבריחה מתמדת.
הם גורשו מאוסטריה, נותקו מאב המשפחה והתגלגלו בין מחנות הסגר בצרפת, נמלטו אל בתי האיכרים ונרדפו בידי מלשינים צרפתים.
רוברט זכה בחיים. לאחר נדודים מצא מסתור אצל איכרים, הוסתר במרתף ולבסוף הוברח לשווייץ.
"כיום, לאחר שישים שנה בחיק משפחתו, יחד עם ילדיו ונכדיו, הוא יכול לבטא שמחה וסיפוק... על ששרד כנגד כל הסיכויים".