בימים אלה, ימי סוף המאה ה - 20 , מתנהל במרץ פרויקט הגנום האנושי, שמטרתו למפות ולנתח את כל הגנים שביסוד החיים האנושיים. ייתכן שבמהלך מאה השנים הקרובות יוכלו מדענים המשתתפים בפרויקט ליצור חיים. כיום, פארק הירה הוא עדיין רק פנטזיה. האם נוכל לשלוט בכוח כביר זה? האם יכולים אנו להבטיח שהשימוש שייעשה בו יהיה לטובה הלבד? האם נשכיל לצלוח את דרך החתחתים הזרועה מהמורות גלויות לעין, וכאלה שאינן גלויות? ב"מהנדס הגן" מוביל קולין טאג' את הקורא דרך מבוך הגנים והגנטיקה, החל תהיותהם של הקדמונים (מדוע דומים יולדים את דומיהם, ואף על פי כן משתנים פני הילודים מדור לדור במידה מסוימת?), מדריך אותו במסע אל העידן המודרני של הביולוגיה המולוקולרית והביוטכנולוגיה הנובעת ממנה, והלאה לתוך העתיד, שבו הכל נראה אפשרי כל עוד אינו סותר את חוקיה הבסיסיים של הפיסיקה, כולל אפשרות ליצירה מחדש של צורות חיים שנעלמו זה כבר. יש במסלול זה תחנות ביניים מרתקות ומסקרנות. בפרק השואל את כותרתו מטניסון, "ככלות כל הקיצים", מסביר טאג' איך הופך העובר לאדם, מתבגר כחלוף השנים ולבסוף מת. הוא שואל, כפי ששאלו טניסון ואלדוס הקסלי לפניו, מה יקרה אם נתכחש למוות? בפרק אחר, "משחקיהם של בעלי חיים" הוא עוקב אחר השלכות הסוציוביולוגיה ומגיע למסקנה המדהימה כי בגנים של אייל מיוחם מתגלמת עלילת דברים מרתקת לא פחות מסיפורו של המלט. בפרקים הדנים בהווה חושף טאג' את מלוא עוצמתה של ההנדסה הגנטית ואת המשמעויות האדירות הגלומות בה - מיצירת תרכיבים חדשים ותרופות אנטיביוטיות יעילות, או פנטזיות על פירות טרופיים הגדלים בחורפים הקשים של ארצות הצפון, ועד לסיוטים על פרות שהפכו לשקי חלב או לחזירים שנעשו גושי בשר ואיבדו את צלם החיה שלהם. אך אין ספק כי זהו בעצם העתיד: מרתק או מפחיד. הוא יאפשר את הארכת חיי האדם בלי גבול, ואת יצירתם של חיידקים זוללים כימיקלים רעילים, ואת בריאתם של חיים חדשים, בבוא העת. השאלה העיקרית המתעוררת בעקבות זאת היא, האם נוכל לשלוט בכוח זה? האם נוכל אפילו להגדיר מה אנו רוצים להשיג, ומדוע? התשובה היא: אולי. התנאי הוא שבניהן של החברות המתקראות דמוקרטיות יבינו במה דברים אמורים. ההתמצאות במדע היא החשובה מכול.