לאחר המהפכה ברוסיה הצארית נתפס השלטון במדינה על ידי פועלים, חיילים ואיכרים. דומה היה שעידן חדש ומזהיר בא לרוסיה הגדולה, זו שהכבידה אוכפה על אזרחיה מדורי דורות. אך לא כן היה.הגנרלים מצדדי השלטון המלוכני גייסו צבא להתקפה נגד הצבא האדום והמיטו שואה על כל אזרחי המדינה. הראשונים שסבלו היו, כמובן, היהודים. הגנרלים המלוכנים: דניקין, פטלורה, קולצ`אק ערכו פוגרום ביהודי העיירות בהאשימם אותם בתמיכה במשטר הבולשביקי. המון מוסת פשט בשכונות היהודים, החריב בתיהם, בזז רכושם ורצחם בדם קר. וכאשר קיבלו הפולנים גם הם עצמאות מדינית, הם הפליגו בשוד יהודים וברציחות יהודים. אכן חיי היהודים תחת שלטון הפאנים היו בלתי נסבלים.אסון כבד פקד את ביתנו באותם הימים. אבינו עטרת ראשנו שבק חיים. האסון המם ודיכדך את בני הבית. סבלנו חרפת רעב. באותה עת יצאה קריאה לנוער לצאת ל``הכשרה``, להתכונן לעליה לארץ ישראל. ראשון הייתי לעוזבים את העיירה כדי לצאת להכשרה.