"לפני שש שנים הגעתי לתל אביב, אך במקרה בערב יום העצמאות, לבד, מחפשת חופש, ומלאת ספקות לגבי עתידי, משום שהייתי אז בת חמישים וארבע. מהר מאד נטמעתי לחלוטין בתוך הקהילה ההומו - לסבית הנפלאה של תל אביב. באותם ימים, לא היתה תל אביב מורגלת עדיין לראות אישה מבוגרת מהווה חלק מקהילה הומו - לסבית גברית במהותה, כך שהפכתי למעין תופעה ייחודית פה. פגשתי אנשים נפלאים, שחלקו אתי רגעים של אושר גדול ורגעים של צער. האושר שלהם הפך להיות גם שלי, ובה מידה, הכרתי את הייאוש שלהם, מה שעוזר לי להמשיך במאבק האישי שלי. אני מרגישה שזמני הולך ואוזל, ואני רוצה להשאיר לאנשים האלה, החברים שלי, משהו שבזכותו יזכרו אותי. למרות העובדה שספר זה הוא סיפור, אנשים תמיד דיברו איתי בפתיחות ובחופשיות, ומשום כך הם עשויים למצוא קטעים שבהם הדמויות שלי חוות מצבים זהים למה שהם עצמם חוו. אני רוצה להזכיר להם, שגם אני, כמוהם, שילמתי את המחיר, ועדיין משלמת, על היותי שונה." "החיסרון של עיר קטנה הוא, שמבחינה מסויימת מאבדים את הפרטיות, אבל מצד שני, זה נותן את התחושה המדהימה של "אתה לא לבד". אפילו ההליכה למרכול יכולה להיות חוויה. אנשים נפגשים ברחוב, משוחחים, קיימת תחושה נפלאה של שייכות. החברים שלי הפכו להיות המשפחה שלי. אני קמה כל בוקר ומודה לאלוהים על מזלי הטוב." אודיסאה ספרותית מרתקת הנקראת בנשימה עצורה מתחילתה ועד סופה... אי אפשר להשאר אדיש לדרך הכתיבה הסוחפת, להצצה אל עולם ססגוני ולא מוכר אפילו לאנשים החיים בתוכו...