שלושה סיפורי מסע קצרים ועוד נובלת מסע ארוכה. קל ושחוק מדי לומר: מסעות שאינם מובילים לשום מקום. הכותב נוסע למצוא את דודו בשדה התעופה, ובעצם לחפש את הזעם הדרוש לו להזין את היצירה שלו; הכותב נוסע אל הנערה עימה הלילה לא יתנשק, ובעצם מחפש את סוף הסיפור, עליה? הכותב יוצא להציל, ואולי להפיל את האחיו האהוב - לא - אהוב, ולצידו בפרופיל, צמודה אליו בחלל האינטימי, נערתו הנחשקת של האח; המחבר יוצא בעקבות מסה מפעימה של כותב צעיר שפורסמה בחוברת "פוליטיקה" בנובמבר 1988, כדי למצוא - מה? היכן ההוא נמצא ומה קרה לו? מדוע לא שמע עליו דבר מאז? או שמא - איך ולמה אנו הופכים דווקא למה שאנו הובכים, ואולי סתם כך, ללא שום סיבה, רק בשביל לנסוע... "... ובדיוק בשל כך אני מוסיף ומצלם אותו, את האיש הנוסע במכונית... כי דמיינו, למשל, שני זרים נוסעים יחדיו במכונית: נכפית עליהם קירבה, יושבים צמודים זה לזה בחלל הקטן, וגם קירבה נפשית, המראות המשותפים המתחלפים מול עיניהם, משתנים תמיד. ירצו או לא ירצו - הם מאחדים אותם, נופים רצים מבעד לחלון סנטימנטלי. צמודים, ועם זאת אינם מביטים זה בזה, פרופיל אל פרופיל, כל - כך קל להשתפך. מושבי מכונית נוסעת, אני תמיד מהרהר, הם כמו ספת הפסיכואנליטיקן. והנופים רצים." (עבאס קיאריסטאמי) נדב לפיד נולד בתל - אביב ב1975. עבד כעיתונאי ספורט ומגזין ב"העיר". זה שנתיים מתגורר בפריס.