שום מקום בדרך הראשית "לשום מקום", בתחנת הדלק הסופית "לשום יעוד", אני מוצא עצמי עומד חבול, בצמת "עד הלום", "חלון הזדמנויות" נסגר, כמו עכבר לכוד. בדרך הראשית "לאין מוצא", מרגיש היטב את כחותי זורמים, מכין עצמי בפעם אלף לפריצה, כי "אין יעוד" ו"אין מוצא" זה לא אני!! באפק, סדק צר מראה חלון הזדמנויות חדש וחיוכך מרחיב אותו לרחב של מתני, אני חוכך בדעתי כמו סטודנט נרגש, נשבע, ששוב יראו המתחרים את אחורי! שירה שקולה וחרוזה, כתובה ביד אמן. שירה בוהקת בעברית מלוטשת ומעודכנת, השוזרת את האישי והכללי למארג שירי עשיר על החיים בארץ הזאת. ישראל גלמור בן קיבוץ אפק, יליד 1948. עוסק גם בכתיבת פרוזה ובהלחנה. ספר שיריו הקודם "הנפילה תהיה כואבת" הופיע בטרקלין ב - 1992.