סטיוארט, צעיר קצת גמלוני וחסר ביטחון, מתאהב בג'יליאן, רסטורטורית של יצירות אמנות. אחרי נישואיהם מגלה אוליבר, ידיד, של סטיוארט מימי בית הספר, שגם הוא מאוהב בג'יליאן. אוליבר הנוירוטי, הרגיש והסוער, מחזר בלהט אחר אשת ידידו עד שהוא גורם לגירושיהם ונושא אותה לאישה. סטיוארט הפגוע משתולל במסיבת החתונה, אבל אחרי תקופת מה נרגע, עוזב את אנגליה לארה"ב, ועושה שם חיל. עשר שנים אחרי כן חוזר סטיוארט ללונדון, אל גרושתו האהובה - עדיין ואל חברו הבוגדני. השנים הפכו את סטיוארט לאדם בוטח יותר, אמיד מאוד, בעל השקפות מגובשות על החיים, ואילו השנים שחקו את חיי הצמד הנשוי, כלכלית ורגשית: אוליבר נוטה לדיכאונות ואינו אחראי לפרנסה; שתי בנות קטנות מתרוצצות בבית, וג'יליאן, העובדת עדיין כרסטורטורית, מתרעמת על חלוקת הנטל הלא - שוויונית. מה יקרה למשולש החדש, כאשר הגבר החלש בעמדת כוח והגבר המנצח בעמדת נחיתות? האם מימוש האהבה במסגרת הנישואים מחבל בה, ומה כוחו של הפיתוי לבדוק אופציות שהוחמצו לכאורה? הרומן עומד בזכות עצמו, אך הוא גם מעין המשך לספר קודם של בארנס, מדברים על זה )ואולי משאיר פתח גם לספר שיבוא אחריו(. לכאורה, דמויות מתוחכמות ומודרניות, רהוטות ומודעות לבעיותיהן. למעשה, ריקוד חיזור עתיק ופרימיטיבי של זכרים סביב נקבה. מסביב למשולש דמויות נוספות, מהן ישנות ומהן חדשות. צורת המונולוגים הקצרים, בזה אחר זה, מאירה כל דמות וכל מעמד מזוויות שונות ומאלפות. אחד הסופרים החשובים והמקוריים של זמננו, כאן במיטבו. "רומן מלוטש ומענג, שבו בארנס משיג איזון עדין בין צחוק וייאוש, והופך את הבידור ליצירת אמנות, קלות הכתיבה מטעה; השגות הסופר על גיבוריו אינן נרתעות מן האמת האירונית" - טיימס )לונדון( ב"זמורה - ביתן" ראו אור ספריו: הדורבן, התוכן של פלובר, ללטוש עיניים לשמש, מדברים על זה, מעבר לתעלה, תולדות העולם ב10.5 - פרקים, אנגליה, אנגליה.