המחקר מציע קריאה בהדגשת הרובד האמוני-הרוחני (לא הדתי!) ביצירת אלתרמן.
לזיהוי העיקרון המכונן של מכלול יצירתו של אמן נודעת חשיבות רבה, שכן הוא מקל על איתורה של התכוונות (אינטנסיונאליות) עקבית, לאורה יוצר האמן במרבית עבודותיו, ובמקרהו של נתן אלתרמן – ברוב כתיבתו השירית, הסיפורית והדרמטית.
מתוך זיהוי זה ניתן לקלוט את היצירה הבודדת ביתר הבנה ועושר השגה, חרף הכיסוי המכוון הנפרש לעתים על עומק משמעותה.
הקריאה החדשה בשירי אלתרמן, המוצעת בספר, מראה שמתחת לרובד המובן-יחסית בשירים, מוצפן רובד אמוני-רוחני.
קריאת שני השירים המופיעים בטקסט האחד היא חוויה ספרותית מרתקת, הפותחת שער חדש לחלוטין אל יצירותיו של המשורר ואל תפישת עולמו. זכות ענקית היא לי לגלות ראשונה את הרובד האמוני-רוחני, כעיקרון המכונן של שירת אלתרמן, ולפרסמו ברבים, ואני מודה על כך מאוד.