קורותיה של מפשחת שריג, שנמנתה עם מקימי קיבוץ בית השיטה שבעמק יזרעאל. הסיפור תחילתו ב"יישוב הישן" בירושלים, בשנת 1915, היא שנת לידתם של מחברת הספר, תקוה, ושל אשה, נחום, והמשכו בהצטרפותם של השניים לתנועת "המחנות העולים", בהקמת קבוצת "החוגים" במעין - חרוד ובייסוד בית השיטה, שם בנו השניים את ביתם. המחברת מתארת את שנותיו הראשונות של הקיבוץ, את הולדת הצאצאים, את קורות המשפחה במלחמת העצמאות, שבמהלכה פיקד נחום על חטיבת "הנגב" של הפלמ"ח, ואת השנים המאושרות והמלאות עד בוא האסון הנורא, נפילתו של הבן יוסף, משורר ומלחין ברוך כישרון - במלחמת יום הכיפורים. תקוה שריג כתבה עשרות ספרי ילדים, שירה ודוקומנטציה. ב"סופה" באים שוב לידי ביטוי כישרונה, רגישותה ויכולתה הספרותית המופלאה.