קובץ השירים שכתב פֶדֶרִיקוֹ גַרְסִיָה לֹורְקָה ביבשת אמריקה בשנים 1930-1929 היה בעיני המשורר, ועודו בעיני רוב חוקריו, אחת היצירות החשובות ביותר במכלול שירתו והמפתח לנפש היוצר הבשל ולתפיסותיו. הספר משקף שינוי סגנוני מהותי ביצירתו, ועולה ממנוהתחדדות המודעות החברתית של המשורר והנכונות להתמודד ביושר עם מיניותו. במקביל מאפשר הספר להבחין בהשפעת הסוריאליזם על תפיסותיו האסתטיות של לורקה.ההתייחסות לעיר במשורר בניו יורק מבוססת על עיבוד חוויות אישיות. התוצאה היא יצירה חידתית, שבין נושאיה החופש לאהוב, הסגידה לכסף, הפשיעה הגוברת, מאבק איתני הטבע בהשתלטות הפלדה, המולת המטרופולין, הווי השחורים וחזון הרובוטים. לורקה ראה ב"עיר הנועזת ביותר בעולם" את התגלמות אמריקה, "עיר אכזרית ואלימה ובו בזמן מלאה יופי מודרני ונשגב." ההיסטוריון חַבְיֵר דֶה לָה פּוּאֶרְטָה והמתרגם, המשורר רמי סערי, צירפו לתרגום העברי מבוא והערות, המבהירים את הרקע לכתיבת היצירה ואת מקומה המרכזי בשירת לורקה.