“"אחי הבכור, בני, ...פעם, לעת קיץ, התרחץ בנהר וטבע...
נותרו אחריו טחנת-קמח, זוג סוסים, אלמנה צעירה עם בת יחידה...
זאת היתה בוזי.
...מדוע כשאני חוזר מן ה'חדר' ואינני מוצא את בוזי, נתקע לי האוכל בגרון ? וכאשר בוזי באה, קורנות כל הפינות ? וכשבוזי מדברת אלי, אני משפיל את עיני ? וכשבוזי צוחקת לי, אני בוכה ?
וכשבוזי..."

בספרון הדקיק הזה מתאר שלום עליכם את סיפור אהבתם של שימק ובוזי בתמונות המצויירות ביד אמן, החל ממשחקי הילדות התמימים, כאשר עדיין אינם מגדירים את הקשר ביניהם כאהבה, ועד הבגרות. הסיפור פיוטי וקסום, ויש בו תזכורות רבות לשיר השירים עם קורט מיסטיקה יהודית.

לא הצלחתי לרדת לסוף דעתו של שלום עליכם מדוע החליט לחזור מספר פעמים על ההסבר מיהי בוזי (אולי הסיפור התפרסם בכמה חלקים או שהוצג על במה), אך מלבד זאת, הסיפור היה הגיוני להפליא (טוב, למעט קורטוב המיסטיקה).

המעוניינים לקרוא קטע משיר השירים המשווה בין תרגומו של י.ד. ברקוביץ (חתנו של שלום עליכם) לבין תרגומו של אריה אהרוני (שתרגם את הספר הזה), הריני מפנה אתכם לקטע הבא.
כפי שניתן לראות, אהרוני תרגם באופן שנראה מדוייק וקרוב יותר למקור, בעוד ש י.ד. ברקוביץ מנסה להשתמש במילים גבוהות יותר וגם משנה את השם של הגיבורה מבוזי ללילי (הענין האחרון מיותר לגמרי).

לסיכום: מומלץ מאוד לבני נוער, לצעירים ברוחם ולאוהבי הקסם הספרותי.”