אוצר שירי הביטלס, שהוקלט במשך 'שבע השנים הטובות' (1969-1962), מכיל לא פחות ממאתיים שירים, שהם כמכרה זהב למוזיקאי, לחוקר ולמאזין. למרות הספקטרום הססגוני הרחב של הקורפוס, התחדשותו המתמדת והיותו פרי יצירתם של כמה מלחינים, קיימים בו מאפיינים מוזיקליים העוברים כחוט השני לכל אורכו ומקנים לו מעין אחידות לשונית. הספר מנסה להגדיר את שפתם המוזיקלית של הביטלס ולתהות על סוד מקוריותה וקסמה של יצירתם, וזאת תוך שילוב מתמיד בין ניתוח מדוקדק לבין דיון קליל, מחויך ואסוציאטיבי.העיון בכל שיר משול למטבע בעל שני פנים: הפן האחד הוא השימוש בשיר לצורך הדגמתו של תכונות מוזיקליות המאפיינות את הרפרטואר בכללותו; ואילו הפן השני מתבטא בהתבוננות בשיר הבודד לנוכח מאפייני הרפרטואר ומתוך רגישות לטקסט וליחסי מילה וצליל. הדיון ערוך לפי נושאי חתך רחבים, המאפשרים לבחון את השירים מתוך שתי פרספקטיבות עיקריות – המוזיקה הקלסית על מערכותיה ומורשתה והעולם המוזיקלי של רית'ם אנד בלוז ורוק'נ'רול.מטרת הספר להעמיק ביצירת הביטלס כתכלית לעצמה – לא במגמה לטשטש את הגבולות בין אמנות גבוהה לאמנות נמוכה, אלא מתוך אמונה שאוסף השירים, עם היותו התגלמות המוזיקה הפופולרית, הוא מנכסי צאן הברזל של התרבות המערבית.