“ספר בהחלט חשוב - הדיסטופיה שנכתבה ברוסיה בשנת 1921 (ויצאה לאור לראשונה בשפה האנגלית ב 1924... ברוסית הודפס לראשונה רק ב 1988 !). השפיעה על אלדוס האקסלי (עולם חדש ומופלא) וג'ורג' אורוול (1984) - ואכן הרעיון דיי דומה, של חברה שחושבת שהגיעה אל השלמות, אך במחיר אנושי (לא בהכרח מספרי, קרי חיי אדם, כי אם רוחני) כבד מנשוא.

הקריאה בספר הייתה איטית, ולעתים גם מייגעת. הרעיון של הספר דיי גאוני - החברה הגיעה אל שלמות מתמטית ועליה מתבסס כל המרקם החברתי. החברה כולה חיה בהרמוניה מושלמת ובתיאום טיילוריסטי (טיילוריזם היא גישה מדעית למדע העבודה והחברה). כל העיר עשויה זכוכית שקופה - הבתים, המדרכות, וגם החומה - החומה הירוקה שחוסמת את העולם שבחוץ, הפראי, הישן, להכנס פנימה.
עם זאת, הוא לא הצליח לסחוף אותי בצורה מספקת - קשה לי להגיד בדיוק למה. אולי זאת סתם הכתיבה עצמה. הרבה פעמים היה לי קשה להזדהות עם הדמות. בעוד שבספרים של האקסלי ואורוול הגיבורים מבינים באיזה גהנום הם חיים, בספר הזה הדמות נשארת (בחלקה) נאיבית לכל אורך הסיפור. כן, זה מדגיש את הטימטום שבחברה מסוג זה, אבל לי אישית בתור קורא זה היה קצת מייסר.

הסיפור משולב עם המון אלמנטים של צבעים, צלילים, ותחושות נוספות שמכניסות את הקורא אל עולמו של המספר. זה סך הכל מאוד מעניין, אך לעתים גם מתעתע ומבלבל (היו כמה רשומות [החלוקה לפרקים היא לפי רשומות יומנו של המספר] שלא הבנתי מה קרה בסופן, ופשוט "זרמתי" לרשומה הבאה).

מרתק גם לחשוב שהסיפור נכתב לפני 90 שנה, ובמובנים מסויימים הקדים את זמנו. היה לי קשה למצוא בו "פרימיטיביות" - הוא נראה עתידני גם נכון להיום. ההבדל היחיד בגישות, כך נדמה לי, הוא ברקע האפוקליפטי של הסיפור - בזה מדובר על "מלחמת מאתיים השנים", בעוד שהיום, בעידן הנשק האטומי, שעות בודדות יספיקו להחריב את העולם כפי שאנו מכירים אותו.
הסוף של הסיפור היה טוב. גם, מאוד דומה לזה של האקסלי ואורוול (ורק מעצים, מבחינתי, את גודל השפעתו של הסיפור הזה עליהם).

ציטוט המחץ מהספר : "Man ceased to be a wild animal when he built the first wall. Man ceast to be a wild man only when we built the Green Wall, only when, by means of that Wall, we isolated our perfect machine world from the irration, ugly world of trees, birds, and animals..."
(עמוד 91)”