קורא מודרני של ספר מספרי המקרא יודע שליצירה שלפניו היסטוריה ארוכה ומסובכת בכל הנוגע לפרשת חיבורו, ולא פחות מכך לתולדות מסירתו. במצב זה אין בידי חקר המקרא לשחזר את היצירה המקורית, ושומה על החוקר להעביר את כובד המחקר ממעשה החיבור למעשה העריכה. בחיבור זה מנסה המחברת לעקוב אחר דרכי העריכה של ספר שופטים ומגמותיה. היא מבקשת לשער מי היו האחראים לשלב המכריע של עריכת הספר, ומתי התרחש שלב זה בתולדותיו. המחברת בודקת את ספר שופטים, בכלי המחקר של שתי דיסציפלינות: מדע הספרות וחקר המקרא. למרות שהחיבור עוסק באמנות העריכה של ספר שופטים הוא זורק אור גם על סוגית העריכה של ספרים אחרים במקרא.