“ראשית, עלי להודות, שבכמה עשרות השנים האחרונות יצאו מבית היוצר של האקדמיה הישראלית , כמה הוגי דעות צבאיים אשר עושים עבודה מעולה בהנחלת ההיסטורי הצבאית לקהל התלמידים הישראלי..
רבים מהם מכניסים גישות חדשות ומרעננות לתחום זה. עידו הכט אינו יוצא מגדר זה והוא נחשב בהחלט לאחד המומחים שמרעננים את תחום ההיסטוריה הצבאית תוך נגיעה בנושאים מהותיים : אסטרטגיה מול טקטיקה,נסיון ליישם תורות בטחוניות שונות מול ניסיון המלחמתי של מעצמות השונות במאה ה-20, ( לפחות עד סיום המלחמה הקרה), ולאחרונה ניתוח טקטיקות ואסטרטגיות לחימה של הצבא הישראלי הצעיר במלחמותיו מול צבאות מדינות ערב.
מבחינת ישראל, אין ספק שהיא אימצה את תורת הלחימה הגרמנית כפי שהיא נקראה ״ הבליץ קריג״.
לשיא השימוש באסטרטגיית הלחימה הזאת אפשר ליחס את קרבות מלחמת ששת הימים, כאשר מול האסטרטגיה הגרמנית- ישראלית עמדה האסטרטגיה הסובייטית- ערבית.
ב1956 ו1967 ידעה ישראל לנצל את גורם המהירות ולשלבו בכוח האש, ובדרך של הבקעה עמוקה גרמו כוחות השיריון שלה למיטוט הצבא המצרי שהתבסס בסיני על מערכים דמויי המערכים הסובייטים, אשר
לא יכלו לעמוד מול כוח הפריצה הישראלי והתמוטטו כמו מגדלי קלפים.
ההבקעה העמוקה, שהיא בסיס התורה הגרמנית, התבססה על פריצת כוחות שריון וכוחות רגליים רכובים תוך סיוע הדוק של חיל האוויר, תוך שהיא מתבצעת בתנועה לאורך ולרוחב לשם מיטוט בסיסי האוייב האחוריים, כדי לנתק את כוחותיו הקרביים הקדמיים.
ההבקעה העמוקה מתבססת על שלוש עקרונות: הפרדה גאוגרפית,פגיעה והשמדת מערכת השליטה והפיקוד גם כדי להעמיק את הפגיעה בכוחות הלוחמים, ושלישית,גרימת נזק תודעתי, על ידי הפעלת כוחות קומנדו
בטווחים ארוכים להשמדת מפקדות וכוחות שליטה בעומק שיטחו של האוייב.
מטרת הלחימה ( האסטרטגית) היא לחסל את רצון האוייב להלחם ובדרך זו להביא לסיום המלחמה כאשר כוחותיך מונעים מהאוייב את ההתנגדות , ובכך מאפשרים למדינה להמשיך את המאבק בדרך אחרת- הדיפלומטית ..
עידו הכט מסביר בספרו את התהוותה של תורת הלחימה הגרמנית המודרנית שהגיעה לביטוי ראשוני במלחמת צרפת- פרוסיה ב1871, ואשר הסתיימה בכבוש פריז על ידי הפרוסים ובהבסת צרפת. לאחר מכן את פיתוח תורת הלחימה על ידי שלייפן בתוכנית שנקראה על שמו ובה עשו הגרמנים שימוש במלחמת העולם הראשונה, ופיתוח הבליץ קריג על ידי המטכל הגרמני והשימוש שנעשה בתורה זו על ידי הגרמנים בחזית הפולנית, הצרפתית, והרוסית.
לבסוף בוחן הכט את הכישלון של תורת הבליץ מול תורת הלחימה הסובייטית שהביאה בסופו של דבר לקריסת הצבא הגרמני ולכיבוש ברלין.
ספר תאורטי מעולה לכל אוהבי ההסטוריה ובמיוחד לאוהבי ההיסטוריה הצבאית.
מומלץ ביותר.
טוביה”