יאיר חן
3 ספרים
בתוך הבית בו גדל יאיר חן ביחד עם סבו וסבתו, עסקו כולם במיסטיקה. סבו, שנחשב למרפא בחסד, נהג להעניק טיפול לכל מי שביקש, מתוך אהבה גדולה וללא קבלת תשלום. הבית היה תמיד מלא באנשים שבאו לבקש עזרה בכל תחומי החיים, והעזרה ניתנה, אם בריפוי, אם בקריאה בקלפי טארוט, אם במתן עצות, סגולות וקמעות ובהכוונה לדרכים בעזרתן ניתן להיטהר מעין הרע. מאז שהיה קטן, נמשך יאיר והתעניין בעולם הנסתר הזה, כשהוא נמשך במיוחד ללמוד ולדעת את מסתורי תורת המספרים, שעל פיה היה סבו מאבחן ומכוון את מצב האנשים שפנו אליו. סיקרן אותו לדעת מהי הדרך בה ניתן לאתר ולאבחן בצורה ממש מדויקת, בקיום או אי קיום עין הרע, כישופים למיניהם וגם הפרעות בריאותיות.
האנשים שהיו מגיעים לבית היו שואלים את הסבא שאלות שונות ומתייעצים איתו לגבי כל נושא: זוגיות, תעסוקה, בריאות, לימודים, הצלחה, חסימות וכו'. יאיר היה מסתכל מהצד, מבחין בכך שהסב היה בוחן את הדברים, כל פעם באופנים שונים, ובנוסף גם על פי שיטה מיוחדת שקשורה במספרים. עוד כילד קטן ביקש מסבו להסביר לו את כל מה שהוא עושה ואת השיטה שלו, אבל בכל פעם קיבל את התשובה: "בני היקר, יש עוד זמן. תהיה סבלני. כשיגיע הרגע המתאים תדע הכול, אני מבטיח ללמד אותך..." ויאיר אכן המתין, מתוך כבוד והערצה, למרות המשיכה, הסקרנות והרצון לדעת.
דמות נוספת שהיתה לה השפעה רבה על יאיר, היתה אימה של סבתו, ננה חתון, שהיתה מתקשרת. בשביל יאיר היתה מקור בלתי נדלה של סיפורים מרתקים על עברה העשיר. בעירק היתה ידועה כשדכנית. היא החלה לעסוק במיסטיקה אחרי מלחמת העולם הראשונה, כשבעלה לא חזר מהמלחמה והיא לא ידעה מה עלה בגורלו. מסע החיפושים אחרי הבעל הביא אותה להודו שם למדה את סודות הריפוי מכוהנים הודים. היא החלה לתקשר במאמץ להתחקות אחרי בעלה. אחד התקשורים שלח אותה למצרים ומשם לפלשתינה, שם נודע לה שבעלה מת. היא חזרה לעירק, ועלתה עם המשפחה לארץ כשהיתה כבר בת 80. בגיל 100 נפטרה.
בחורף 1975 חלה סבו של יאיר ואושפז בבית חולים. כשבא יאיר לבקרו, אמר לו הסבא שזה הזמן המתאים. הוא החליט להעביר לו את כל הידע שלו, כמו שהבטיח לפני שנים רבות – את הסודות שאיש לא ידע חוץ ממנו. יאיר הוציא פנקס ורשם בצימאון רב כל מילה. בסבלנות שאפיינה אותו, הסביר הסבא לנכד הכל אודות המספרים, פשרם והמשמעות שלהם. הוא אמר לו שתמיד ידע שהוא, הנכד, יהיה יורשו, וכשיבוא היום המתאים, יאיר יכתוב בעצמו את תורת המספרים הסודית, שעברה בירושה במשפחתם, ויפרסם אותה ברבים. כעבור מספר שעות, לאחר ששבו לביתם, התקשרו מבית החולים להודיע על מותו של הסב. לאחר פטירתו, הפסיקה המשפחה את הטיפול באנשים ואת העיסוק בתחום המיסטיקה.
רק לאחר מותו של אביו בשנת 1992, חזר יאיר לעסוק בעולם הנסתר, בעיקר בתחום קלפי הטארוט וטיהור עין הרע, כשהוא מסתייע בכל מה שלמד בילדותו. לאחר מותה של אמו, הוא הוציא את הפנקס הישן שהיה שמור אצלו כל השנים, קרא את הכתוב, והחליט לקיים את צוואתו של סבו ולכתוב את הספר של תורת הנסתר והמספרים.
