אוסטרליץ היה הקרב המפואר ביותר של נפוליאון, אלא שהניצחון היה שלם מדי- הוא הותיר את המנוצחים מושפלים מדי, ללא אופק. הצלחה זו גרמה לנפוליאון לשגות באשליה שאין כוח או צירוף כוחות שיוכלו למנוע ממנו לכבוש את העולם. מאות אלפי גברים מכל צבאות אירופה צעדו עשרות קילומטרים ביום כשאדם אחד מתזמר את כל התנועה האדירה הזו. לנייד כוחות בסדר גודל כזה על פני אירופה כולה- להצעיד מאות אלפי חיילים עשרות קילומטרים ביום, יום אחרי יום, שנה אחר שנה, לרוב תשושים ומזי רעב- לא היה אפשרי אילולא האמינו בכוחו הפלאי של מפקדם להיחלץ מכל פגע. איך הצליח נפוליאון להחדיר בחייליו את האמונה שהוא בלתי פגיע? האמנם היה בלתי ניגף? אם כן, מה קרה באוסטרליץ? בתיאורים מלאי חיות ועוצמה עוקב המחבר צעד צעד, לעתים שעה אחר שעה, אחר נפוליאון בדרכו ממצביא כל יכול ועד לתבוסתו הסופית.
