במשך כמאה וחמישים שנה, בשלהי השלטון העות'מאני של ארץ-ישראל, מתחילת עליות החסידים ועד הכיבוש הבריטי של הארץ, נוצר המסד היישובי שעליו נבנה לאחר-מכן הבית הלאומי – 'המדינה בדרך'. מאה וחמישים שנה אלה חוללו מפנה כביר בחיי הארץ. פרובינציה זנוחה וחסרת חשיבות של האימפריה העות'מאנית היתה למוקד ההתעניינות של המעצמות הגדולות ולאבן שואבת של עולים ומהגרים. אוכלוסיה דלילה של כרבע מיליון נפש, שילשה כמעט את מספרה, ויישוב דל וחסר אונים בן כמה אלפי נפש הלך והתעצם עד שהגיע לתשע רבבות בסוף התקופה. עם ישראל שוב נאחז באדמתו, והחזון הציוני החל להתגשם. תיאור תקופה זו הוא תכלית הספר.
פרופ' מרדכי אליאב נולד בפולין וב-1934 עלה לארץ-ישראל מגרמניה. מראשוני החוקרים במכון לחקר הציונות של אוניברסיטת תל-אביב. מאז 1963 באוניברסיטת בר-אילן, תחילה בבית-הספר לחינוך ואחר-כך במחלקה לתולדות ישראל. חוקר תולדות היהודים בגרמניה, תולדות היישוב בארץ-ישראל והציונות. פרסם עשרות מאמרים ומחקרים. בין ספריו על תולדות ארץ-ישראל נמנים: "אגרות רבי עזריאל הילדסהיימר" (1966); "אהבת ציון ואנשי הו"ד" (1971) ו"הישוב היהודי בארץ-ישראל בראי המדיניות הגרמנית" (1973). על ספרו "דוד וולפסון – האיש וזמנו" (1977) זכה בפרס לייב יפה לשנת תשל"ח.