“היסודות מהן בנויה המנהיגות

לסטודנטים להיסטוריה יש תשוקה לא ממומשת, לחזור אחורה בזמן בכדי להיפגש עם מושא הערצתם ולשוחח איתו כאחד האדם, ולנסות להבין מהן היסודות הבונים מנהיגות בעלת חזון? ועל הדרך, אם אפשר לשנות את מהלך ההיסטוריה, כמו הרגע בו יוליוס קיסר עומד לחצות את הרוביקון, הוא באמצע הנאום מול חיילו, רגע בו הסטודנט שלנו להיסטוריה ניגש אילו בבהילות, טופח על כתפו, וצורח, יוליוס לא, אל תחצה, אתה הולך להרוס את הרפובליקה ולבסוף גם תירצח.

אומנם לא חזרתי במנהרת הזמן בכדי להיפגש עם אדריאנוס, מגדולי שליטי האימפריה הרומית, אך החל מהעמוד הראשון בספרה של מרגריט יורסנאר, הוקסמתי מהשחזור המעניק חיים לאדריאנוס שליט העולם המשלים עם מותו, ומספר את סיפור חייו ומחשבותיו הכמוסות למרקוס אורליוס יורשו, כמוסר השכל המסופר על ידי אינטלקטואל העולם הקלאסי, מעריץ התרבות היונית, ואדם בשר ודם המצליח לבטא רגשות ותשוקות, לתרבות, אמנות לנשים, גברים ולחיים בכלל.

היחס שלי לאדריאנוס הוא אמביוולנטי, מצד אחד הערצה למי שנחשב לשלישי מתוך חמשת הקיסרים הגדולים, בתקופתו שגשגה האימפריה הרומית, מצד שני הוא היה השליט שדיכא באכזריות את מרד בר כוכבא ב- 135 לספירה, בו נהרגו מאות אלפי יהודים, והועלו על המוקד עשרת הורגי המלכות, וכמי שהנהיג את גזרות אדריאנוס הידועות לשמצה.

זיכרונות אדריאנוס, הם מסע מרתק בנתיב צמיחתו של מנהיג בעולם העתיק העובר דרך מרחבי האימפריה הרומית. אדרינוס חונך כמנהג האצולה הרומאית, בחינוך קלאסי הכולל יוונית, תחום בו הוא הצטיין. בבגרותו הוא הפך לאיש של מסעות חובקי עולם. כלוחם המתמודד עם קשיי השדה ואתגרי הקרב שחייבו מנהיגות אמיצה. כנציב רומאי בפרובינציה הוא נחשף לתרבויות אחרות, הוא היה באתונה שם חיזק את זיקתו לתרבות היוונית. הוא הצליח במלחמתו נגד הדאקים, באזור הדנובה, ורכש את תהילתו כמנהיג הלגיונות. אדריאנוס עלה לשלטון לאחר שטריאנוס מת ולא השאיר אחריו יורש, אומנם הסנאט העניק לו את השלטון, אך מקור כוחו היה ונישאר לגיונותיו.

אחרי שהתפעלתי מאופן ההתבוננות של יורסנאר בעולם הרומאי ובאחד משליטו, שאלתי את עצמי, מה מייחד את אדריאנוס, שגרם לבחירתו על ידי יורסנאר באופן שהיא החליטה להפוך אותו למפעל חייה באמצעות רומן מונומנטלי שכתיבתו נמשכה כעשרים שנה ?

אדריאנוס העולה מתיאוריה של יורסנאר, הוא שליט ומדינאי יוצא דופן, קיסר פילוסוף, המבטא תשוקה אוניברסאלית למנהיגות אידיאלית. אדריאנוס ראה את טובת האדם במרכז הוויית השלטון. הוא בקש להפוך את רומא לסובלנית, ולהעניק חיים טובים לאזרחי האימפריה. הגישה הזאת היא נקודת המוצא לחזונו הגדול של אדריאנוס שהבין את מגבלת הכוח, והחליט להשתית את השלום הרומאי כסדר עולמי. את גדר ההפרדה לא המציאו הישראלים, אדריאנוס בנה בבריטניה חומה שמנעה משבטי הצפון חדירה דרומה, ובכך הגדיר גבולות ביטחון. הוא העביר את מרכז הכובד לפרויקטים אזרחיים, ככבישים חוצי אימפריה שקשרו בין תרביות וגורמו לשגשוג ולביטחון. תרבות, ספרות, מוזיקה ואמנות עמדו במרכז עולמו כגורמים מעצבי איכות אנושית. מהו יופי שואל אדיראנוס וכיצד מיישמים אותו במרחב הציבורי ?

יורסנאר, כמעט ושכנעה אותי, להאמין כי אדריאנוס הוא אכן השליט האולטימטיבי. ההקשר היהודי גרם לי חוסר נוחות בקבלת התדמית הזאת. בקשתי להתחקות אחר האמת, לחזור בזמן, ולשאול את אדריאנוס שאלה ישירה, למרות שאתה מעמיד את האדם במרכז, ואת השלום הרומאי כחזון, בכול זאת טבחת והרגת בעם שלי באכזריות שלא תתואר, האם אין בכך סתירה ? אדריאנוס חשב לרגע, וענה בביטחון ( דרך יורסנאר ), היהודים הם עם קשה עורף המונהג על ידי קנאים, הפועלים בטירוף כנגד כול היגיון. אני המשכתי לעצמי את התשובה, הרומאים התפארו בתרבותם הנעלה, ויחד עם זאת השליטו את פולחן הענישה האכזרי, באמצעות הרג המוני, ככלי להשלטת הרתעה בקרב העמים ששכנו בתחומם. אדרינוס גילה חוסר סובלנות לדתות אחרות, אותן הוא ביקש לשלב באליליות הרומאית, ולכן מה שנתפס כנאורות בעולם העתיק, לא בהכרח עומד בקריטריונים של העידן המודרני, אך דמותו עדיין משמשת השראה לממשלים מודרניים, העוסקים בשאלות מהותיות ונצחיות, מהי מנהיגות מטיבה, את מי היא משרתת, ומהו חזון השגשוג והשלום שאותו אמורים להציב לאזרחים ?

יורסנאר ברומן פסיכולוגי, הצליחה להחיות בצורה אמינה פרק בהיסטוריה של האימפריה הרומית באמצעות קולו הייחודי של אדריאנוס. שפת הספר מענגת אבל לא מכבידה, יש בו רעיונות פילוסופיים המנוסחים בצורה קלה ומיצגים נאמנה את התרבות הקלאסית, הרומית והיונית. באמצעות יורסנאר נכחתי בעולם הרומאי יווני המופלא. ספר הראוי לכינוי, יצירת מופת.”

“ראשית, אני מבקש להקדיש ביקורת זאת לד״ר רבקה ניר מהאונ׳ הפתוחה , המנחה שלי בקורס מרד בר כוכבא.
בשנת 1997 כתבתי עבודה סמנריונית בשם : אדריאנוס - מדיניותו הדתית כלפי היהודים, וגורמי מרד בר כוכבא.
במסגרת המחקר השתמשתי בספרה של מרגרט יורסנאר, זכרונות אדריאנוס.
מקום נכבד בספרה מוקדש לנושא מרד היהודים ברומאים בהנהגת בר כוכבא או בשמו האמיתי בר כוסיבא.
מרגרט יורסנאר מתארת את הקיסר הרומאי הזה אשר נחשב לאחד מחמשת הקיסרים הנאורים של רומא אשר עלו לשלטון בזה אחר זה ואשר נקודה אחת היתה משותפת לכולם, הם היו בנים מאומצים לקיסר הקודם להם דבר שהבטיח , בחירה טובה, חינוך מיוחד תחת השגחת הקיסר הקודם, ומילוי תפקיד הקיסר לאחר מעבר בכל תפקידי ראשות המבצעת הרומית.
כאשר ירש אדריאנוס את מקום אביו מאמצו, טריאנוס קיסר, אשר נודע ככובש גדול וכקיסר שהצליח להביס את אויבי הקיסרות הרומית הקשים ביותר, נודע אדריאנוס כשליט הדורש שלום . שלום זה הידוע בשם הרומי PAX ROMANA, הוא השלום הרומי.
במסגרת מאמצי השלום, החליט אדריאנוס להחיל על האמפריה גם דת אחת מרכזית אשר תבוא במקום כל הדתות השונות והמשונות שהתקיימו ברחבי האימפריה, וכאן נכונה לאדריאנוס התנגדות מצד עמים שונים וביניהם היהודים.
מצד ההלכה נחשב אדריאנוס לרשע ומוקצה בשל החלטתו לאסור על המילה, ולבנות במקום ירושלים עיר רומית בשם הידוע, אליה קפיטולינה. שני צעדים שנועדו לבטל את ייחודם של היהודים ולעשותם עם ככל העמים. אבל כמו שאמרתי קודם, פה הוא ניתקל במחסום, שאותו לא ציפה.
ההתנגדות היהודית נתפסה בעיניו כמרד של קנאים ברברים, שכל טכסיהם נוגעים בחילול הקודש ובחילול והשחתה של גוף האדם. ( ברית המילה נתפסה כאקט בארברי וכהשחתת גוף האדם שהוא מושלם כיצירה אלוהית- אלילית),
אדריאנוס אשר חונך על ידי מיטב החונכים היווניים ביניהם אקיליוס אטיאנוס, ואצל הפילוסוף היווני איסאוס איש אתונה. חינוך זה השאיר בו משקעים עמוקים בכל הנוגע לאופי המיוחד של הדת היוונית שאותה יאמץ לאחר מכן כדת ראשית לאמפריה בהנהגתו.
אסור גם לשכוח שבמסגרת הדתית התקיים גם פולחן הקיסר, שבמסגרתו הועלו קורבנות לשם הקיסר ותפילה לבריאותו.
מאז ימי אוגוסטוס, היה ידוע שהיהודים קיבלו פטור מפולחן זה , ובמקומו נודעה תפילה לשלום הקיסר, ביטוי ידידותי שנועד לרכוש את לב הקיסר.
ברור שלאדריאנוס ברכה לא היתה מספיקה והוא רצה שפולחן הקיסר יבוצע בבית המקדש ההלניסטי שבנה במקומו של המקדש היהודי בהר הבית.
ככל שאנו מזהים בהתנהגותו של אדריאנוס גישה של איחוד וייחוד הקיסרות, עמד העם היהודי שבארץ ישראל ובתפוצות וקיים התנגדות אקטיבית או פסיבית להנחתה הקיסרית.
כאשר לקחו היהודים נשק לידם ותקפו את הכוחות הרומים ועוזריהם, לא נישאר לקיסר הרומאי אפשרות אחרת מאשר לגדוע את ההתקוממות היהודית בארץ יהודה.(Judea).
יורסנאר כותבת ניפלא, הספר שמבוסס על מחקר עמוק ועל מקורות שנותרו מאז תקופת אדריאנוס,
בספרה מופיעים דמויות אמיתיות אשר חיו בימי אדריאנוס ואשר היו קרובים אליו בדרך זו או אחרת .(
קשרים רומנטיים שהרי אדריאנוס לא בחל בקשרים עם נשים ועם גברים במקביל),דמויות אחרות הם אישים שפעלו והשפיעו על חינוכו, שירותו הצבאי בלגיון ה-II, ולאחר מכן עד לעלותו לשלטון הקיסרי.
אדריאנוס שלט תקופה ארוכה ושלטונו נחשב לתקופת שיא של פריצה תרבותית, כלכלית וכו׳ בהיסטוריה הרומאית.
ספר נהדר , ראוי לכל המחמאות שלהן זכה בצדק.
נ.ב ( במיוחד לחמדת)
תמונת ראש הקיסר אדריאנוס היא תמונת פסל ברונזה של אדריאנוס שנמצאה בחפירות אשקלון
ונימצא כיום במוזיאון ישראל.
טוביה”

“הקיום האנושי, על רגעי היופי, האושר והיגון שלו, הנפרשים בספר זה מפיו של הקיסר אדריאנוס, כפי שדמיינה אותו מרגריט יורסנאר. אהבתי מאד את הניסיון להקיף את חייו מילדותו בפרובינציה הספרדית בה נולד, דרך ימי בחרותו השאפתניים טרם מונה לקיסר, ועד ימי גסיסתו בחוף באיה (באיטליה של היום). אדריאנוס של יורסנאר הוא דמות נבונה ושוחרת חוכמה, פתוחה מאד ונאורה (במושגי המאה השניה לספירה, כמובן). מעניין היה עבורי לראות כיצד משתקף בעיניו הפגאניות המונותאיזם: דת היהודים בהמשך לשיחותיו הממושכות עם כמה תלמידי חכמים בני זמנו, וכן כת הנצרות המוקדמת, בעקבות איגרת מקיפה שקיבל מאחד מהבישופים של הקהילה. בהנחה שיורסנאר אכן מתבססת על מחקר אמין, נראה שבעיניו היו אלה דתות מחמירות ואידאליסטיות יתר על המידה, שצמצמו את מה שתפס כריבוי הפנים של האלוהות (ובמקביל גם של הקיום האנושי) לדמות יחידה, חד ממדית וקנאית. אבל מעל לכל, מתבלטים בספר מסעות הציד שעבר, השתתפותו בפולחני המזרח הקרוב, פרשת האהבה הגדולה והעצובה עם הנער היווני אנטינואוס וההפלגה האחרונה בחזרה לאדמת איטליה- כל אלה מתוארים ביופי עוצר נשימה. הדבר היחיד שהצטערתי עליו מעט היה הרוח הקרירה בה כתוב הספר. היא הולמת אולי את העולם הקלאסי הקדום ואת אופיו המשוער של הקיסר, וגם מתאימה למי שמשקיף ממיטת חוליו על מהלך חייו, אבל יוצרת שמץ מחסום בפני הקורא/ת, בניסיונו להתקרב לגיבור. התרגום של אירית עקרבי יפהפה.”

“המרחק בין מה שמסמל עבורנו השם אדריאנוס - יהודים שהתחנכו על המורשת של החורבן והגלות - לעומת הדמות רבת הפנים של אדריאנוס שמתגלה בספר, הופכת את הספר לכל-כך מיוחד ומהפנט. איזו משמעות יש לשינוי נקודת המבט - מהזוית המאד צרה של עם שסבל מנחת זרועו של הקיסר הנ"ל, אל הזוית הרחבה יותר, של נתיני אימפריה גדולה, מרבית עולם המוכר אז, שעבורם הוא מצטייר כשליט נאור ומיטיב. מעבר לכך, אולי עיקר הספר הוא דווקא ניסיון להתחקות אחר המניעים והפנים האנושיות של מנהיג. אמנם ישנן ביקורות על מידת הנאמנות של הספר לאירועים ההיסטוריים, אולם יש לזכור כי בסופו של דבר זהו רומן היסטורי, המצליח לדעתי להציג באופן אמין דיוקן אנושי של מנהיג כדוגמת אדריאנוס, תוך חשיפת זירת ההתרחשות ההיסטורית בה פעל.”