כשנחת הנשיא סאדאת בישראל, הוארו מיד חדרים אפלים רבים, מזימות רבות נירקמו, ידיים רבות פתחו מגירות, שלפו מכונות כתיבה ועלילות ביון החלו נרקמות על הרקע המפתה של המאורע המהפכני. עלילת "אל תירו בנשיא" – מבריקה, עוצרת נשימה ומהממת.
"אל תירו בנשיא" שונה מכל מה שקראתם עד כה בנושא העתיק של מזימות התנקשות בראשי מדינות.
במירוץ מטורף ועקוב מדם, המשתרע על פני מדינות רבות, שוצפת העלילה כדי להגיע, סמוך לסיומה, למפנה מפתיע ההופך אותה על פיה. אולם בסיום מדהים שאינו ניתן לניחוש שוב משתנים פני הדברים, כדי להוכיח פעם נוספת, כי בעולם הביון שום דבר אינו כפי שהוא נראה – ולפעמים הוא יותר מדבר אחד.
"אל תירו בנשיא" מצייר תמונה ריאליסטית של עולם הביון, בו אין רשעים ומלאכים אלא הרבה אנשים אפורים, אפופי פחדים ומוטרדים, הפועלים במנגנונים המונעים גם על-ידי תחרות פנימית, תככים וסכסוכים אישיים.