“קסם של סיפור נעורים בניחוח של פעם

סיפורם היפה של עמוס (נער בן 16 מצפון הארץ), ליבת (ילדה-נערה בת 13 מדרומה) שהכירו [חד-צדדית] במחנה קיץ [כשליבת מתלהבת כולה מעמוס ועמוס לא מבחין כלל בקיומה של ה"פעוטה"], וההתכתבות הנערית הקצת מהססת וקצת מגששת ומתפתחת אט -במכתבים (דפים, בולים-מעטפות, דוור) ותזכורת לכמה מכתבים יכולים לכלול מגע-אישי והמתנה מרגשת למעטפה בתיבת הדואר וצלילה אל עולמם השונה-דומה של השניים.
כך ליבת מכתיבה עם המכתב הראשון (דפים, דואר ומגע יד אישי) והמפתיע ששלחה אל עמוס וכך שניהם מגלים שהם מעדיפים ונסחפים לרומן מתכתב - בלי להתפתות "ליפול" (למרות שמדובר בשנת 2006) אל טכנולוגיית המייל, ה-wa האינסטנט פשוט).
לעומת ספרים בעלי תוכן של רומן-מכתבים היסטורי או אחר שמציגים הבדלים בין שני הצדדים - ובכך יוצרים מתח, עניין, דו-שיח מתווכח או כדומה, כאן - למרות פוטנציאל השוני - עמוס וליבת מגלים יותר מכל את הדימיון הגדול ביניהם למרות הבדלים בבסיס (הוא יתום מלחמה מאב ובן יחיד ולה משפחה "מושלמת" של הורים ואח מקסים) - הם מגלים שהדימיון בין הבתים עולה על השוני וכך עוד ועוד.
יותר מכל מגלים השניים - עד כמה בגיל ההתבגרות כל נער/נערה בסתר לב מרגישים קצת שונה מאחרים (גם אם הוא/היא לא נתפס/ת כך בחברה ואפילו להיפך) וכמה זה בסדר ונכון להרגיש כך. וכמה העולם שלהם כלכך יותר דומה משונה.
קסם של סיפור נעורים - שחד-משמעית מתאים גם למבוגרים ונקרא ממש במהירות.”

“ספר מעולה.
התחלתי אותו אתמול בערב בדרך לעבודה. ובכל הפסקה ישבתי וקראתי כי היה מאוד מותח.
נכון הספר מיועד לנערות, אך, כמו סרטי קיץ סרט קיצי אך כיף לראות, כך גם הספר הזה כיף לקרוא למרות שמזמן עברתי את הגיל.
הספר מספר על עמוס וליבת שנמגשים במחנה אימונים לריצה.
ליבת מבקשת את הכתובת של עמוס מחברו לאוהל וכותבת לו מכתב. ליבת בת 12 ועמוס בן 15. היא כותבת לו שנכון שיש סלולרי וסמס ומייל, היא חושבת שהכי כיף כמו פעם לכתוב מכתב על נייר ולשלוח עם בול.
היחסים נעשים חבריים ומה קורה הלאה אני ממליצה שתקראו.
ספר מיוחד ושווה קריאה גם לגדולים יותר.
ממליצה בחום ונגמר במהירות למרות שאני לא קוראת מהר.
נ.ב. בשבועיים האחרונים היה לי הספק מדהים לבחירת ספרים מדהימים וסיימתי 6 ספרים כבר.
אז תהנו. מירה”

“ספר נחמד, קליל.
מדי פעם צריך הפסקה מספרים כבדים, ולקרוא ספר בסגנון של "מכתבים לעמוס".
לא מורכב מדי, לא מסובך,- פשוט וחמוד.
אני חושבת שליבת (זו ששולחת מכתבים לעמוס) קצת מעצבנת, ומדברת יותר מדי, אבל בסך הכל זה ספר טוב.”

“איזה ילדה חופרת...
ומרגיזה...
על חצי מהספר דילגתי (מהשיעמום..)”