"רשימותיה של חווה" היא ביוגרפיה שירית סוריאליסטית, המתעדת את החטא הקדמון של האמן: מיתה,התעוררות,לידה. היא שיר, שנושאו – פעולת היצירה. היא מגוללת את מסע החיפוש של היוצרת חווה אחר אל"ף, מקור שירתה. כיומן־חניכה של נערה לאמנות, היא מהווה תהליך התגלמות, הידברות עם המקור. (ככזאת, היא קרובה קרבה מבנית ומהותית ליצירתו של רילקה – "רשימותיו של מלטה לאורידס בריגה").
הנושא מתגלם תוך עשיית שימוש בתשתיות מיתולוגיות: במיתוס הבריאה – יחסי בורא־נבראת, ובמיתוס של אורפיאוס – ירידתה של משוררת יהודייה־הונגרייה־ישראלית, החיה בגלות־אמריקה, לשאול־השואה, לשאול כיבושו של עם אחר, ולשאול הגלות.
בגלוי עריות המהווה את שיא העלילה, מתאחדים שני מניעי היסוד בנפש הגיבורה: כאם כל חי – אובססיית־ההחיאה, היפוך הזמן. וכיוצרת – אובססיית ההתאחדות עם מקור היצירה.
אל"ף, העולה משאול השיר, ממיר את המקור.
צלמה של חווה – את אלהים.
כשירת אורפיאוס – את אורידיקה.
כהמר האמנות את החיים.
יהודית אוריה – משוררת, מוסיקאית, מרפאת בשיאצו.ספרה הראשון "חלל מושלם", הוצאת תמוז-אגודת הסופרים, 1994
ספרה השלישי "מנדלה – שירת הראשית", עומד לצאת לאור בהוצאת "קשב", לקראת סוף 2003