טיים כתב: "עם ציפור הלילה המתועבת, ספרו הרביעי, הצטרף הסופר חוסה דונוסו אל השורה הראשונה של היוצרים הדרום-אמריקנים. הספר הגדול הזה מאכלס בקרבו דמויות גרוטסקיות יותר משאפשר למצוא במדף שלם של רומנים גותיים. הוא גם העניק הזדמנות לדמות הראשית, שמעמידה פני חירש-אילם, לספר מחדש, בצבעוניות מדהימה, את האגדות הצ'יליאניות ו'להתפרע' בהמצאותיו הדמיוניות. משום כך אין להתפלא שדונוסו מוזכר בנשימה אחת עם חורחה לואיס בורחס ועם גברריאל גארסיה מארקס."
סיפורו של דונוסו מתרחש בבית מחסה, ה'קאזה', אחד הנכסים המתפוררים של אריסטוקרט עשיר, בפרברי סנטיאגו, בירת צ'ילי. ה'קאזה' הוא מקום מנוחתם האחרונה של פסלים מנותצים, של נשים קבצניות ושל יתומות. הגבר היחיד הוא מודיטו החירש-אילם, אינטלקטואל, משכיל, סופר, המשמש כמזכירו של העשיר. הוא שמספר את הסיפור על שיעבודו ועל יחסיו עם מעבידו בסידרה של הבזקים אל העבר. הוא גם מתכנן את מנוסת הלילה של איריס, שהריונה נראה לתושבי ה'קאזה' כנס משמיים. סיפוריו רוויים ארוטיקה, אלימות מודחקת, יצרים ואימה. בית המחסה ליצורים האנושיים הדחויים והנוגעים-ללב משמש לסופר כראי לעולם השוקע, לערכים המתנפצים, למעמדות המתפוררים ולמבני ההדר שנותרו כקליפות ריקות.
ציפור הלילה המתועבת הוא סיפור מציאות על סיפה של תהום, על הרשע והדמוני החורגים מעבר לתחומי הקיום האנושי. דונוסו מציג עולם מוזר ומגלה את השטני החבוי במירקם החברתי, במוסודותיו ובנפשו של אדם. שם הספר לקוח מתוך מכתבו של הנרי ג'יימס האב לשני בניו: "הירושה הטבעית של כל אחד המסוגל לחיי-רוח היא יער פרא שבו מיילל הזאב וציפור-הלילה המתועבת נוקשת במקורה."
"הרומן של דונוסו הוא עדות לאותו יער פרא", כתב מבקר הניו יורק טיימס.
"מן היצירות הגדולות ביותר בעולם כולו," כתב הסופר קרלוס פואנטס. במאי הקולנוע הנודע לואיס בוניואל כתב כי "יצירה יפה, דמיונית, אובססיבית ומקורית זו הותירה אותי נדהם ומשתאה."
חוסה דונוסו נולד במשפחה אמידה בסנטיאגו דה צ'ילה בשנת 1924. למשך שנה אחת נטש את לימודיו וחי חיי רועה בארץ האש שבדרומה של צ'ילה. הוא סיים את חוק לימודיו באוניברסיטאות בצ'ילה ובארצות הברית ושימש גם כמרצה לספרות אנגלית. דונוסו פירסם כמה קבצי סיפורים ושלושה רומנים. ספרו שלושה סיפורים בורגניים ראה אור אף הוא בהוצאת זמורה-ביתן.