הספר בוחן בדרכים מגוונות את סוד קסמם וכוחם של דימויים פואטיים בשירה. חלקו הראשון יוחד לקידום הדיון העקרוני והתאורטי בסוגיות שונות הקשורות לדימויים פואטיים. מוצע כאן מודל להבחנה בין דימוי שגור לבין דימויים פואטיים מורכבים ועשירים ונידונים יחסיו של הדימוי עם תופעות שכנות (כגון מטפורה ואלגוריה) והדרכים שבהן הדימוי הפואטי מתמודד עם דימויים מוסכמים. חלק זה, אף שהוא תאורטי, שזור בדוגמאות שנועדו להבהיר נקודות עקרוניות מופשטות.חלקו השני של הספר מציע קריאה מחודשת, רעננה ולעתים לא שגרתית במבחר יצירות שבהן נעשה שימוש מעניין בדימויים: יצירות מן השירה העברית לדורותיה – שיר השירים, שמואל הנגיד, יעקב שטיינברג, לאה גולדברג, יהודה עמיחי; שירים מן השירה היידית המודרנית – ציליה דראפקין וי"ל טלר; יצירות איכותיות ומרתקות משירת אומות העולם – ורגיליוס, שקספיר, דון, בודלר, לוטריאמון. אמנם הדיון במשוררים ממוקד בלשון הדימויים, אבל הוא גם פותח צוהר לעולמם הרוחני של היוצרים.