לודוויג ויטגנשטיין 1889 - 1951 ויטגנשטיין נחשב כבר היום על ידי רבים כמהפכן הגדול של הפילוסופיה בת זמננו. ואולי לא - אולי היה רק המרפא הגדול של הפילוספיה ושפתה. שהרי הרעיון הגדול האחד מניע את הגותו של ויטגנשטיין הוא זה: יש לשחר את המחשבה הפילוסופית מן המכשלות, ההסתבכויות, ובמלה אחת - מחולייה של השפה. והמבצע הזה - כל ההתפלספות הנכונה - קשה ומלא מלכודות. החקירות הפילוסופיות בתוך רשתות שטווה השפה, בשבילנו, הן כמו "להריח עכברוש, שתמיד הוא עניין יותר קל מאשר ללכוד אותו". הספר הזה הוא מבוא והדגמה בהירה למה שעשה ויטגנשטיין בתחומים רבים - בפילוסופיה של השפה, המתמטיקה, הלוגיקה, האמנות ועוד, ובעיק: בהבחנות המסורתיות בשאלת הגוף והנפש, האני, העולם הפנימי והחיצוני, ובקיצור, בטלטלה של כל המסורת הפילוספית המערבית מאז דקארט.