כשאיסאק באבל נעצר בידי המשטרה החשאית של סטאלין במאי 1939, הוא אמר לאנטונינה פירוז'קובה, אשתו מזה שבע שנים, "הם לא נתנו לי לסיים". שמונה חודשים לאחר מכן נורה בידי הנ.ק.וו.ד., אך עוד חמישים שנה עתידים לחלוף לפני שהסיפור על המשפט וההוצאה להורג ייחשף.
"בצדו" הוא סיפור מהשנים האחרונות בחייו של אדם שרבים רואים בו את גדול הסופרים הסובייטים, אך רק מעט ידוע על חייו הפרטיים בשנים אלו.
פירוז'קובה מתארת אדם לבבי ונדיב בצורה מפתיעה, שנון ורב תהפוכות, חדור אהבה לאדם וכישרון נדיר לתאר אותו.
באבל היה בשיא הקריירה שלו, בעל משפחה (אישה ובת) שחיה בפריס, כשפגש את מהנדסת הבניין, אנטונינה פירוז'קובה בת העשרים ושלוש.
פירוז'קובה מתארת את חיזוריו, את המפגשים עם כמה מגדולי האמנים והאינטלקטואלים של התקופה (סרגיי אייזנשטיין, בוריס פסטרנק, אנדרה מלרו, אנדרה ז'יד, הרברט ג' ולס ואחרים), ואת מסעותיהם ברחבי רוסיה. היא משרטטת את דמותו הססגונית של באבל, ובאמצעותו את חייו של אינטלקטואל בברית - המועצות בשנות השלושים הנוראות.
לאחר מאסרו הופכים זיכרונותיה לסיפור חרדתה ובדידותה בשנים שבהן ניסתה לגדל לבד את ילדתה ולברר בכל דרך אפשרית מה עלה בגורלו של בעלה.
פירוז'קובה עזבה את רוסיה בשנת 1996 וחיה במרילנד, ארה"ב עם בתה ונכדה.