עיתונות במיטבה אמורה לתת לנו תמונה עד כמה שאפשר אמיתית של המציאות. אך מי יוכל לתפוס את המציאות הישראלית הזאת, שבה הדראמות הרגשיות מכות על ראשינו בתכיפות ובעוצמה שאין דומה להן? אכן, ברגע מסוים חדל אמנון דנקנר - שהתחיל את דרכו כעיתונאי מבריק - מלכתוב כעיתונאי בלבד. בסיפורי סוף השבוע שלו ב``הארץ`` העז לפתוח כיוון חדש בפרוזה העברית: עוד המאורעות חולפים על פנינו ביעף, וכבר הוא תופס בציצית ראשם ובטלטלה רבתי הופך אותם לסיפור - וזאת, כמובן, ב``עצבנות`` הראויה לקצב של המציאות עצמה: שיהיה מוכן לדפוס בעיתון של יום שישי. קובץ הסיפורים הזה, הראשון של דנקנר, מופיע ממש ``על פי בקשת הקהל``, עם ציוריו של דודו גבע - על פי בקשת המחבר.