אריך פרום אריך פרום מעלה בספר נפלא זה שתי תיזות הנלחמים על נשמת האדם:מצד אחד סגנון חיים של רכושנות, תאוות בצע, חומרנות, כוחו ותוקפנות ומצד שני מימוש עצמי המבוסס על אהבה, חדוות השיתוף ופעילות יוצרת משמעותית ולא פעילות בזבזנית-ממסמסת.
המדבר הוא הסמל החשוב ביותר לשחרור זה [=מהשעבוד לחומר והרכושנות].
המדבר אינו בית.
אין בו ערים.
אין בו רכוש.
זהו מקומם של נוודים שיש להם מה שהם צריכים לו, ומה שהם צריכים לו אינו אלא צורכי החיים ההכרחיים, לא נכסים. [...] חיים במדבר כהכנה לחיי חרות.