1919, גרמניה. במאי תיאטרון מבקש ממלומד יהודי צעיר לשאת סדרת הרצאות לפני שחקניו החובבים, המבקשים להעלות הצגת קברט על הרעיון המשיחי בישראל מאז גירוש ספרד ועד ימי שבתי צבי. בהרצאות נשזר סיפורם של הצעיר, משפחתו ועולמו ושל העם היהודי מהמאות השש-עשרה והשבע-עשרה ועד המאה העשרים.
כך נעה המטוטלת שאינה חדלה לעולם בין מצבם האנוש של היהודים במציאות לבין חלומותיהם וכיסופי הגאולה; בין סיפורן של משפחות לדרכם של יחידים; בין החיים לספר; בין המחקר לבדיון; בין ההיסטוריה לתיאטרון; בין הגלות לקיבוץ גלויות; ובין ברלין לירושלים.