ספר זה הוא סיפור שנות שירותו של תת-אלוף ישראל ליאור כמזכיר צבאי של ראשי הממשלה, לוי אשכול וגולדה מאיר ז"ל. ישראל ליאור היה עד שמיעה וראייה למאורעות העיקריים באמצע שנות ה- 60 ובראשית שנות ה- 70 במדינת ישראל וצפה, בצומת קבלת ההחלטות, על ההתרחשויות שקדמו למלחמת ששת-הימים; המלחמה, מלחמת ההתשה ומלחמת יום הכיפורים. כמזכיר צבאי לראש הממשלה היה צינור הקש והגשר שבין הדרג הצבאי לבין הדרג המדיני בתקופה פוליטית סוערת ורבת מתחים אישיים, לאחר שלוי אשכול החליף את דור בן-גוריון כראש ממשלה וכשר בטחון ויותר מאוחר כאשר אשכול נאלץ להעביר את כהונת שר הבטחון למשה דיין. הספר מתאר את הרגעים הגדולים והיפים ואת השעות הקשות, את הסיפורים שמאחורי הקלעים ולפניהם, את תהליך קבלת ההחלטות, ההיסוסים, ההתלבטויות, ההתבטאויות ולההערות שנרשמו בשולי דפיו של יומן ההסטוריה. בצד התיאורים של המאורעות ההסטוריים, אשר קבעו במדיה רבה את דמותה של מדינת ישראל, מתאר הספר את הפרטים הקטנים והתיאורים המפורטים של המאורעות הגדולים, יוצרים יחד את סיפור שנות כהולנתו של לוי אשכול ז"ל כראש ממשלה וכשר בטחון. תת-אלוף ישראל ליאור נולד בשנת 1921, בפולין. עלה ארצה ב- 1937. השתקע בחיפה ולמד בבית הספר המקצועי שליד הטאכניון העברי. מנעוריו היה פעיל ב"הגה". ב- 1940 סיים את לימודיו ותוך כדי עבודתו שישמ כמדריך ב"הגנה". ב- 1942 גוייס למנהגנון-הקבע של מטה ה"הגנה"; עבר שורה של קורסים ומילא תפקידי פיקוד והדרכה בצפון הארץ. בין השאר, פיקד על פלוגת הסטודנטים של הטכניון ועל היחידה המבצעית המיוחדת של ה"הגנה" בחיפה. עם החרפת המתיחות בארץ, בשלהי 1947, שימש כסגן מפקד גדוד חי"ש בצפון הארץ. בראשית 1948, נתמנה למפקד הגדוד, שהשתתף בקרבות בגליל המזרחי והעליון, לרבות שחרורה של צפת. עם פלישת צבאות ערב, הולךעבר לתפקיד בכיר במטהו של מפקד חזית הצפון, ובנובמבר אותה שנה נתמנה לקצין מבצעים של חטיבת "גולני". תפקיד זה מילא עד תום מלחמת השחרור. לאחר מכן עסק בארגון יחידות המילואים בצפון הארץ, וב- 1950 פיקד על בית ספר להדרכתן. בין השנים 51-1954 שישמ ראש מטה של חטיבת חיל רגלים וקצין אג"ם במפקדת פיקוד הצפון. ב- 1954 נמנה עם המחזור הראשון של חניכי בית הספר לפיקוד ומטה, ולאחר מכן שירת בתפקיד בכיר במפקדת פיקוד הצפון. ב- 1956 נתמנה לסגן מפקדה של חטיבת חיל רגלים, עד שהועבר לתפקיד בכיר במטה הכללי. בשובו משנת לימודים, ב- 1958, הדריך שנתיים בית הספר לפיקוד ומטה. בשלוש השנים הבאות שימש כמפקד מחוז תל-אביב. מ- 1963 עד 1966 שימש כשלוש שנים כראש אכ"א/פרט באגף כח אדם במטה הכללי. הפברואר 1966 נתמנה למזכירו הצבאי של ראש הממשלה ושר הבטחון, לוי אשכול. עם מותו של אשכול, עבר לשמש בתפקיד זה בימי ממשלת גולדה מאיר. פרש מתפקידו ומצה"ל ב- 1974 ונתמנה מנכ"ל חברת הנפט הלאומית. ישראל ליאור נפטר בערב יום העצמאות, מאי 1981.