שמי חנה ואני בת שמונים, לבעלי קוראים יוסק'ה, והוא גדול ממני בשנתיים. היה קשה לשכנע אותו להסכים לרעיון שלי, אבל בסוף זה עבד: ברחנו מהבית .
לא שיתפנו את ילדינו בתוכניתנו החשאית. הרי בגללם, בין היתר, נאלצנו לברוח.
מסובך לספר מה עבר עלינו בימים בהם נעלמנו. הרי הדבר הראשון שעשה יוסק'ה ביום השני לטיולנו האגדי, היה להוציא ממני הבטחה שלא אגלה לאיש, גם לא לאחר עזיבתו את העולם הזה, מה ארע לנו בליל הבלהות ב'דיזיין'.
אני מורגלת בשמירת סודות, עיין ערך הקלסר השחור שהוא מחביא בארון בחדר השינה מאחורי הקיטל (רמז: קשור למיליונר שעובד בשירות האף.בי.איי.). רק על דבר אחד אינני מוותרת: על ההסכם ביני לבין יוסק'ה - הוא לא הולך למות לפניי!
'אם לסבתא היו גלגלים' מספר את עצמו בגילוי לב ישיר ומשעשע, ומצטרף אל ספריה של רחל לביא: 'לדהור עם הרוח', 'לילות לבנים' ו'פיל ורוד'.
כמו קודמיו, הוא מזמין את הקוראים אל מסע מעורר השראה, עומק ומשמעות.