בונומו בנינקזה הוא בראש ובראשונה ספר מצחיק ומהנה, כתוב בהומור משובח, חף מציניות, עשיר בהפתעות, במצבים אבסורדיים, בהמצאות מגוחכות, בטעויות, באי־הבנות בין בני אדם, בניגודים ובהיפוכי תפקידים, ומעל הכול – מעיד על שילוב גאוני בין דמיון פרוע ואירוניה דקה. זהו הומור בלתי מרושע, אוהב אדם ומודע לחולשותיו – נובע ממקום של כאב, המקום שבו החלום והמציאות נפגשים, ומשקף מנעד רחב מתוך החוויה הקיומית האנושית.
עם צאתו של הספר לאור בשפה העברית, יש לזכור כי במקור נכתב בשעת הדמדומים של ערב חקיקת חוקי הגזע נגד היהודים באיטליה (1938), כשהאווירה בעולם המערבי הלכה ונעכרה, לא רק בתחושתם של קורבנות לעתיד, אלא בתחושתם של כל שוחרי החופש והצדק באשר הם. והיום, כשהדמוקרטיות בעולם המערבי, ובכלל זה בישראל, מתנדנדות באופן מדאיג, הספר העל־זמני שלפנינו, שהסופר מציג כמראָה, אקטואלי כתמיד. (אנה פסטרנק)
אוגוסטו בקי (1970-1906), נולד באיטליה, גדל ולמד ברומא. במקצועו היה אדריכל ומהנדס.
ספרו ההומוריסטי בונומו בנינקזה (Bonomo Benincasa) יצא לאור לראשונה באיטלקית ב־1937 וזכה להצלחה מרובה. חוקי הגזע מנעו את הוצאת ספרו השני.
ב־1939 היגר עם משפחתו לארץ ישראל, השתקע באזור השרון ועסק במשך כמה שנים בחקלאות.
את הספר תרגמה והביאה לדפוס גבריאלה בקי.