“שם הספר והימים לא חלפו. זה כאילו והיום איננו כלה? סתם מחשבה.
ולעניין.
הספר הזה בא להמשיך את מה שהוחל בתרנגול כפרות והמשיך בנער האופניים. האם די בכך לספר נוסף? אולי כן ואולי לא, אבל זה הרי

אלי עמיר של אהבת שאול.

נורי הוא כרגע חייל בחיל הקשר, הוא בקשר בלי קשר עם דיצה ואילאיל במחנה שנלר הירושלמי. מדי פעם הוא עולה להר הצופים עם המהנדס של חיל הקשר וזה ממש מסוכן משום הצלפים הירדניים. זהו שטח שעדיין לא נכבש ולמרות שהחיילות הסובבות אותו היו אולי רוצות, אבל אותן נורי עדיין לא כבש. הן שהו במיטתו, אבל ביישן שכמותו ואין סיפור. אחרי ככלות הכל זה

אלי עמיר של יסמין.

וגם השירות הצבאי נגמר והנה הלימודים באוניברסיטה העברית בחוג לערבית והיסטוריה של המזה"ת. המרצים עבשים, הערבית חצצית ולמרות שנורי עלה מעיראק, את רוב השפה שכח ועכשיו הוא לומד דווקא את זו מלפני אלף שנים. עד שבא ד"ר שמעון שמיר, הצעיר ההדור, והקפיץ את העניינים קדימה. כן, אמרתי כבר שזה

אלי עמיר של נער האופניים.

אבל ענייני הלב תופסים תאוצה ונורי מכיר את רחל היפה, המבוססת והתל-אביבית, רחל שבמאמץ קל יכולה בגילה להיות אמו, אבל נורי חושק רק בה וממנה באה הישועה, הנשיקה והאהבה הגדולה, גם הסוף הממית והמצמית. אבל אחרי שמנגבים דמעה נזכרים שזה

אלי עמיר של מפריח היונים, שקבעתי שזה ספר מופת, חתום וגמור.

לפני כעשור וחצי החלטתי להתחיל ברשימת נצח, רשימה המכילה את כל מה שקראתי מאז ועד אז, מה שזכרתי. ברשימה זו שמות ספרים שאהבתי, נטשתי וכאלה שאמנם קראתי, אבל המלצתי להמנע מהם. זו רשימה של מעל 70 עמודים וכמה אלפי ספרים. ולמה אתם צריכים לדעת על כך? משום שברשימה זו סופרים נקבצים לקבוצה משל עצמם אם הם עומדים בתנאי: ארבעה ספרים לפחות שאהבתי משלהם. אז אני גם מוסיף תמונה שלהם לצד ספריהם. ובכל זאת, מה הקשר של זה לעמיר? באותה תקופה שני סופרים עמדו בתנאי: אלי עמיר ואלזה מורנטה. כבוד. מהם התחלתי את הרשימה והיא מתעדכנת על בסיס כמעט שבועי.
אם תסתכלו בתמונת הכריכה הקדמית, דמות אישה מצויה שם. יש שיזהו מיד מי היא, אבל גם אם לא, לא יוכלו לחמוק ממנה לאורך כל הספר, והרי זו אהבתו המוזיקלית הגדולה של עמיר, אום כולת'ום. באחד מפרקי הספר תיאור מפורט על בואו לעולם של אִינְתַ עוּמרִי. הקונצרט עצמו החל בעשר בערב, הסתיים לאחר ארבע לפנות בוקר, ממנה שרה ברציפות אום כולת'ום מעל שעתיים וחצי.”