הפרוזה של גדעון שטוסל אינה רגילה. זו ספרות של הרפתקאות המקרבת אותנו אל הלא מוכר. כתיבה בלא גוף, אך רוויית עצמות, מפרקים ומשמעויות. כל אלה לא נאספים בפרקים או בפסקאות שמנות, אלא מפתיעים אותנו ומשתנים ברמת המשפט והמילה.
דמויות צועדות לכל הכיוונים, אינספור עלילות וסיפורים מקפצים, האירוניה חוגגת; נבראים פרדוקסים לשוניים, משחקי דמיון; מנוצלת עד תום יכולת הקסם של הבדיון.
זו כתיבה טרום-רטורית. הזמן עובר בה אחרת - מהר או לאט מדי: שנים חולפות במשפט יחיד, ודקה אחת יכולה להתעכב בלא הודעה מוקדמת. גם חוקי הפיסוק הרגילים לא חלים על מספר הסיפורים הזה, העשיר ברזונו ושובב ברצינותו כלפי המלאכה הסיזיפית שהוא לוקח על עצמו.
בסצנות תמצאו מלאי בלתי פוסק של המצאות: כלבים בעלי אישיות לבחירת הקונה, סדנאות בלתי אפשריות לטיפוח הנפש, שיחות תמוהות שיכולות להתקיים רק בספרות, שפע של סוגי מציאות חלופיים, תסמונות ללא שם, אהבות שכמותן לא ראינו וצירופי מילים שטרם שמענו.
החופש היצירתי של המחבר תופח, פורח, נושם דינמיות: הספרות מתנסחת על פי מבנים ספרותיים ״אוסטאופתיים,״ ומרכיבה גופים אנתרופומורפיים חדשים. במילים אחרות: ברוכים הבאים לקטעים הטובים!