אם אמות מחר
אני רוצה לדעת
שעפתי, הסתערתי,
העזתי.
שטרפתי את החיים
וניצחתי כל פחד אפשרי.
שהאהבה כבשה אותי,
את כל כולי, כל תא בגופי
ובנשמתי,
תפסה אותי בכל כוחה.
שהזיכרונות הכי חזקים שלי
הם כולם טובים,
וכל מה שכאב לי פעם,
התגמד עד כדי צחוק.
לדעת שהארתי במקומות
חשוכים.
לדעת שהייתי יותר מנקודה
או סימן קריאה במכתביי.
אני רוצה לקוות שיזכרו
אותי.
את השטויות, את הפשטות,
את הפרצופים המצחיקים,
את הצ'ייסרים על הבר, את
המוזיקה בקולי קולות.
את בדיחות הקרש הלא
קשורות.
שהחיוך יהיה כמו סימן
היכר.
ובהלווייתי, במקום לבכות
- יחייכו.
חבל לבזבז ולו מאית שנייה
על רגשות מרירים.
אם אמות מחר,
אני רוצה לדעת שחייתי.
שיר אביעוז, ילידת 1993. נולדה לתוך נופיו של עמק יזרעאל.
“רגשות מתעוררים בזמן" הוא ספרה הראשון.