“התרגום, לדעתי, לא משהו. הסיפור גם לא משהו.

הספר ארוך מדי. לפחות חצי ממנו מבוזבז על דיבורים שחוזרים על עצמם ואינם מחדשים דבר, ואשר נכתבו ברמה של רומן זול. הדמויות שטחיות, שאמנם ניתן לסלוח על כך בגלל שמדובר באוסף של מכתבים, אבל זה לא הופך את החוויה למהנה יותר. ולבסוף, הדמויות לא תמיד מתנהגות על פי צו ההיגיון – שלהם או של הספר – אלא בדומה לקורבנות בסרטי אימה סוג ב' או ג'.

אף על פי כן, בכל זאת מדובר בספר רב חשיבות מבחינה תרבותית, והוא מלא ברעיונות שהולידו את ז'אנר הערפדים וציידי המפלצות. הספר אמנם לא יחדש הרבה עבור הקורא הממוצע, שככל הנראה כבר נחשף לתיאורים סטריאוטיפיים של דרקולה, אך למרות זאת החלקים שעסקו בו היו די מעניינים. חבל רק שבראם סטוקר לא חשב כך.

"דרקולה" לא יתאים לכל אחד, אבל השפעתו התרבותית מצדיקה את הקריאה בו. לכן, למרות כל המגרעות שלו, אני בכל זאת נותן לו 3/5 וממליץ לכל מי שמוצא עניין בערפדים.”