לצד שירים ויצירות לילדים פרסמה לאה גולדברג בקביעות, מאז שהייתה בת שש-עשרה, רשימות ומאמרים בעיתונים ובכתבי העת. הרשימות כללו ביקורות ספרים ותיאטרון, רשמים מנסיעותיה בארץ ובחו״ל, מחשבות כלליות על מוסר, פסיכולוגיה וספרות, תגובות על אירועים אקטואליים ועוד. בתקופת מגוריה בתל-אביב (1954-1935) התפרנסה מכתיבת רשימות (לעתים פעמיים-שלוש בשבוע) בעיקר ב׳דבר׳ וב׳על המשמר׳. לחלקן קראה ״יומן ספרותי״ – רגשות והרהורים שעלו בה כתגובה על אירועי ספרות ותרבות שוטפים או על ענייני דיומא.
ספר זה, השני בסדרת כרכי "יומן ספרותי", מציג בפני הקוראים מבחר מקיף מרשימותיה של לאה גולדברג בשנים 1946-1942 (כרך א' הציג מבחר מהשנים 1941-1928). שנים אלו הן שנות מעבָר: מעיצומה של מלחמת העולם והשואה אל השלמת הלחימה על אדמת אירופה; מכינון האו״ם וההסדרים העולמיים החדשים ועד הסתמנות המאבק הבין-גושי, אך עוד טרם החרפת מאבק היישוב לעצמאות. הרשימות שניתנו כאן חושפות את השקפותיה המוצקות והמקוריות של המשוררת במגוון נושאים, בהם המתרחש בארץ ובעולם, ומשתפות את הקוראים בטעמה הדק ובידע העצום שלה.
את הספר ערכו חמוטל בר-יוסף - משוררת, מתרגמת וחוקרת ספרות, וגדעון טיקוצקי, חוקר ספרות ועורך.