“אלו קורות חייו של שורד. נקודת ההתחלה בן לאלמנה שחיתה בעוני מכמיר בעירק. למרות גילו הצעיר (בן 8), הוא מפרנס את משפחתו על ידי מכירת סדקית ב... בית זונות זאת לאחר יום לימודים ארוך והכנת שיעורים.
השאיפה שלו ללמוד ולבסס את עצמו נפגשת עם יכולת התבוננות חדה ומציאת הזדמנויות, כמו מעקב אחר סוכני המכס העירקים שנוברים במחסני אוניות עם מוט ארוך כדי לגלות סחורות מוברחות. הוא מזהה כי השימוש במוט יוצר "שטחים וחללים " סמויים" לבודקים וכי ניתן לנצל זאת להעברת סחורות. הוא מחפש "סחורות" שנדרשות בשוק ומפתח רשת הברחות. כל זאת בלי להפסיק את לימודיו.
שמואל הופך למנהיג במחתרת הציונית בבגדד, ומסייע בעליה לארץ. משם דרכו סלולה לפעילות במוסד ובשב"כ.
התכונה החזקה שלו היא ההתחפשות לדמות ולסיפור שמלווה אותה , גם העובדה שאינו שולט בפרסית אינה מונעת ממנו להופיע בדרכון ..פרסי ולספר כי כל חייו גר בבחריין ולכן השפה אינה שגורה על פיו.
גם כשהוא מגיע לארץ, הוא נטמע בקהילת המודיעין בשל יכולת ההבנה של הערבי, כמאמין מוסלמי, ובעל תרבות בעלת כללים וערכים משלה.
הספר מרתק, תיאורי הפעולות שלו מדויקים, הרבה דמויות מוכרות מההיסטוריה הישראלית. שומייל (שמואל), מציף בעיות של אפליה, פרוטקציוניזם שליוו את תהליך הקליטה כמו פרשיות בארץ ובעירק.
בדרך אגב, אוסיף כי אחי עלה לארץ במסלול המדבר שמתואר בספר, ואחותי במבצע מייקלברג ליבנאל.
בסוף הספר תהיתי, מדוע מסלולים כאלה לא הותוו על ידי עולים אחרים מעדות המזרח. המסקנה שלי היא, צריך לדבוק בצדקת הדרך עם עין פקוחה וריאלית יחד עם זיהוי של עוולות וטעויות בארגון, מבלי לוותר על זכותו של הפרט לשמור על זהותו ויחודו מחד, ומבלי להפוך זאת לדגל מאידך.
יוצאי עדות המזרח ובעיקר מעירק, יכירו אירועים וחיים בבגדד יחד עם סיפורי עליה בארץ.
כל הקוראים יראו צד אחר לאירועים ביטחוניים כמו העסק ביש, עסקת ג'יבריל, מדעני הטילים במצריים ועוד נושאים. ויבחינו בתרומה של יודעי הערבית במערכות הביטחון.”