“הספר הזה נפלא, אבל לפני שאתייחס חייבת להוסיף למה שכתוב על הכריכה האחורית. הספר עוסק באובדן הריון ובלידה שקטה. זה לא ספויילר, זה קורה ממש בתחילת הספר וזה בעצם מה שמניע את העלילה. אין לכך שום אזכור על הכריכה האחורית ולדעתי זה חשוב לדעת שזה אחד הנושאים שבהם הספר עוסק. בכלל, יש לא מעט התעסקות במוות בסיפור הזה. זה יכול ללחוץ על כפתורים שאולי יהיו אנשים שישמחו לדעת על כך מראש לפני שהם מתחילים לקרוא וזה תופס אותם לא מוכנים.

ועכשיו בחזרה לחוויית הקריאה שלי. זה ספר טוב! הכתיבה של הדס שי נהדרת ואשמח לקרוא את ספריה הבאים. הספר מביא לנו את נקודת מבטה של מיכאלה, בת רגע לארבעים, שפשוט תקועה בתוך שגרה משמימה ומנסה להבין אם זהו, זה כל מה שנשאר עד סוף החיים או שיש איך לנער את זה. כמו שנכתב בביקורת לפני היא דמות די מעצבנת, אבל היו לא מעט רגעים שהזדהיתי איתה בכל רמ"ח איברי, והיו רגעים שהיה בא לי לצעוק לה באוזן שתפקח עיניים רגע ותסתכל על איתן, בעלה האוהב, אבל שתראה אותו באמת. האם יצליחו למצוא את עמק השווה? האם הסיפור שלהם ייגמר בפרידה?
לאחרונה שמתי לב שאני בוחרת המון ספרים על התבגרות, על משבר גיל הארבעים... לא בכוונה, אני מניחה שזה התת מודע שלי שנמשך אליהם. אולי חברי לאתר שבוגרים ממני יגחכו קצת, אולי ירימו גבה, אבל אני מרגישה שיש בדבר הזה משהו מן האמת. אהיה בת 40 בעוד חצי שנה והנה גם אני הולכת לשנות מסלול בחיים. כבר לא ילדה אבל מרגישה צעירה מאוד. על זה הספר הזה בעצם: על מה עכשיו? זה כל מה שיש? הרי יש עוד חצי חיים (ויותר!), האם בחרתי נכון? לחזור אחורה? להתקדם? לשנות או להשאיר אותו הדבר? יש כאן התמודדות עם אובדן, אהבות שנגנזו ועוד. הספר לא נותן תשובות, הרי אין תשובה אחת מוחלטת. כל אחד ומסלול חייו. אבל הוא בוחן את השאלות הללו דרך עיניה של מיכאלה והחוויות שהיא עוברת, לטוב וגם לרע. בוחנת את חייה ומנסה להבין מה באמת חשוב בזוגיות, בהורות ובחיים בכלל.

שווה קריאה!”

“מכירים את הספרים האלה שכשאתם קוראים אותם הם נכנסים ללב ולנשמה ואתם בטוחים שגם וכאשר יעבור ויחלוף זמן רב הוא ישאר איתכם ? אז כזה הוא בדיוק ספר הביכורים : בואי ציפורים של הסופרת הדס שי ובגלל או שבעצם בזכות ספרי ביכורים כאלה שכבר לא מפתיעים אותי בכל פעם מחדש עד כמה שהם מעולים קוראת ספרות ישראלית במיטבה ובפרט ספרי ביכורים .
מיכאלה בת 40 בעלת מאפיה משגשגת נשואה לאיתן הבעל האידיאלי שממלא את כל גחמותיה . הוא בעל מטע אבוקדו שבו עוסק למחייתו , וגם אוהב חיות ובעיקר ציפורים עד כדי כך שקורא למיכאלה בכינוי : ציפורים . הם גרים במושב ולהם 3 ילדים : סיוון אדם וזוהר לכאורה נראה מהצד שחייהם הם כליל השלמות אך למיכאלה בעצם יש הכל ובעצם אין לה כלום כי שמחת החיים חמקה ממנה . היא עוברת את משבר גיל ה-40 לאחר שנכנסת למערבולת רגשית של מה חסר לה בחייה מכל הבחינות בחיים ונשאבת לאהבתה הנוסטלגית של שון מוזיקאי אירי שנוטש אותה בשנות ה20 לחייה ותוהה לעצמה מה היה קורה או מה יקרה אילו ישובו זה לזרועות זה לחיים החופשיים והפרועים שחוו יחד בניו יורק .
היא מגיעה לדילמת חייה בין אם לחזור לשאריות העבר או לעבר מה שנדמה לה "שארית החיים " ?
כל זאת מתארת הסופרת ונכנסת לנימי נפשה של הדמות בכתיבה עדינה נוגעת עד כדי שהתאהבתי במיכאלה ובמהלך הקריאה המהנה הפכתי לאמפטית כלפיה למרות שברוב הזמן היתה דמות קשה מנשוא ולעיתים בלתי נסבלת .
האם תוכל לשנות את חייה ? ובמה תבחר בסופו של דבר ? תוכלו לקרוא בספר היפיפיה הזה שהתרגשתי ממש עד דמעות כשקראתי אותו . ספר עמוק רגיש ומרתק שניתן לקרוא בו גם המון כלים להעצמה , שעוסק בתוך הסודות הנפש והגוף בכלל .בהחלט שווה קריאה ממליצה בחום .”