הבעיה הגדולה שלי עם הספר הזה – היא שהוא נגמר והסתיים.

מקריאה יומית , לפרקים, אט אט הפכה שהותי במחיצתו לרציפה (מודה שבסיוע ימי החג) עד שהפכתי את הדף האחרון, מנסה לבדוק אולי יש עוד דבר מה כתוב ממש לפני הכריכה.

בלשון מרתקת וממכרת, נפרשת סאגה בת מאה שנה המתחילה ביערות פולין של שלהי המאה התשע עשרה ועוברת בין הדמויות, הדורות והיבשות השונות עד סופה של המאה העשרים, במדינת ישראל.

הסיפור מגולל את ה

לא התלהבתי מהספר הזה בכלל. מבחינת הכתיבה- כתיבה טובה. יש בספר <mark>שלו</mark>שה חלקים. בכל חלק יש סיפורים שמתרחשים במקביל ואירועים שמתרחשים קדימה ואחורה בזמן. בכל חלק מוצגות דמויות חדשות שנכנסות למשפחה לדור הנוכחי. לקראת אמצע הספר כבר התעייפתי מהקונספט, כביכול כל פעם מתחילים סיפור חדש. לא התחברתי לסגנון ההגשה הזה. בשורה האחרונה של הספר יש פואנטה שקצת גורמת לך להיות בהלם וקצת להתרעם על כך שלא היה לזה שום רמז ל

אחד הספרים הטובים של <mark>מיכל שלו</mark>. קראתי את כולם. הספר הנ"ל בהחלט בשלישיה הראשונה.
סיפור חייהם של נגה ויהונתן השזור בסיפור חייו של קשיש אותו הם מצילים ממוות לאחר שנופל על פסי הרכבת התחתית בניו יורק.
סיפור בתוך סיפור... עלילה רודפת עלילה... פעם על רקע מלחמת העולם השניה ופעם על רקע ישראל המתפתחת או אמריקה מלאת האפשרויות או פריז הרומנטית.
ספר אחד עם המון סיפורים ורקעים... על פני מספר דורות וגורלות שונ

תאמר לי מה טעמך במוזיקה אומר לך מה טעמך בספרים.

ומה טעמי במוזיקה? ובכן אני עומדת בסקאלה הדי מיינסטרימית שבין, נאמר, לאונרד כהן משם ומתי כספי מפה ועד ביונסה משם ומירי מסיקה מפה ובין לבין גם רוק קליל נעים לאוזני. אוקי, גם שירי נשמה עושים לי טוב על הלב.
אז מי יאהב את הספר? מי שחובב שירי קיטש א-לה הדואט של ריטה ובתה משי .

משום מה קוראים לז'אנר הזה רומן רומנטי או ספרות נשית, יותר מתאים לו אופר

אזהרה לכל הקוראים: הביקורת הזאת הולכת להיות תוקפנית. גם כי הספר הרגיז אותי, אבל גם כי הלילה אני בייביסיטר של האחים הקטנים שלי, ואחת מהם החליטה להנעים לי את הערב ולהקיא. אחרי שקילחתי, הלבשתי, חיבקתי, הרגעתי והרדמתי אותה, שטפתי ניקיתי כיבסתי ותליתי את כל המצעים והעמדתי במרפסת את המזרון, אני חושב שתבינו אותי אם אהיה קצת עצבני. בכל אופן יכול להיות שתקבלו אלרגיה מהקריאה. לכן - אריאלוגים, אוהבי חרדים, מ

קראתי את הספר לפני מספר שנים, ולאחרונה הוא התגלגל לידי שוב וקראתי אותו בשנית, כי זכרתי שהיו בו חלקים שמאוד אהבתי.

בניגוד לספרים אחרים שקראתי של הסופרת, שהעלילה נעה סביב ההיסטוריה והמורשת של גיבורים ממדינות אשכנז עם חיבור להיסטוריה ולמורשת הישראלית, בספר הזה מתבצע מרקם מקסים של גיבורים "מכל קצוות תבל" - הגיבורה הראשית גבי מבוססת אמנם על המוטיב החוזר של גיבורות ספרי <mark>מיכל שלו</mark>, אבל גיבורי המשנה שק

איזה יופי אפילו יש פה הזמנה לטעימה. כולם כותבים שהספר ניקרא ביעף צ'יק צ'אק אז ניסיתי לסיים אותו ונתקעתי אף על פי שעשיתי איזה לילה אחד כמעט בלי שינה כדי לקרוא אותו עד הסוף, אחלה ספר בכל זאת אוהבת אהבתי, הסיפורים המקבילים שמתחברים תולדות העולם ההיסטוריה של המוסיקה ושל המדינות האירופאיות תוך כדי ובשילוב עם אסון הקיבוצים של הלינה המשותפת והבעייתיות שיצרו.
סיפור על גאונות הפעם לא גאון מתמטי כמו הספר

מתכון לסלט ערבי-יווני: לקחת תחקיר אקדמאי מושקע, להוסיף דמויות במבטאים שונים, קצת תיאורי נוף, קמצוץ עלילה מותחת.להכניס לקערת כחול לבן, להגיש בכריכה רכה. רק הכי חשוב, לא לערבב! <mark>מיכל שלו</mark> לא מערבבת , ויש לומר שמכל סופרי המשפטנים לשעבר(ותודו שהם צצים יותר בעשור האחרון)היא החביבה עלי. מהספר של <mark>מיכל שלו</mark> -עדנה מזי"א היתה יכולה לעשות מחזה מצויין. כמצופה, מדובר ברומן היסטורי-ציוני שחותך את גורלנו האכזר כיה

סיפור יפיפיה, מורכב מסיפורים שונים של משפחות שונות בזמנים שונים שהסופרת <mark>מיכל שלו</mark> שוזרת אותם לסיפור אחד , רגיש חם עם מוטיבים יהודיים.
הדמות הראשית היא ,יואב, פסנתרן מוכשר שנולד בקיבוץ בעמק לאב ישראלי ולאמא מתנדבת שהגיעה מנורבגיה. יש לו יחסים מורכבים עם אמו ,משפחתו וחברו הקרוב, איתי.
אנחנו מלווים את יואב לאורך התקדמותו המוזיקלי בארץ ובעולם. מידי פעם אנחנו מקבלים פירוט על הקטעים המוזיקליים ועל הת