*** ייתכנו ספוילרים.

אדם מאורגן, לוציפר רב־פנים, זייפן רגשות מוצלח קר כקרח, דובר ספרדית טובה ולא סובל את הניב הקובני, ג'נטלמן הסוגד למזל ומעניין: דקסטר.
דקסטר מורגן אוהב לחסל אנשים רעים זה חלק ממנו ומזהותו, וכמו שאנשים שטופים במחשבותיהם בחיי היום־יום הדוחקים, כך גם לדקסטר יש קול. זה קול אפל שמצוי בראשו המכונה ''הנוסע האפל'' ומניע אותו לרציחות, מין מצפן כזה שהתהפכה עליו דעתו. מצפון לא ממש יש לו

ספר בינוני.

לא מרגש במיוחד, לא מותח במיוחד, ולא מספק במיוחד.
נו, רגיל כזה.

הכל נחמד, לא הכי צפוי, יש רוצח סדרתי ''טוב'' (שחבל שלא חפרו יותר לעומק הסוגיה הזאת) יש קורבנות, וזהו.

קצת הטריד אותי בספר ההתעקשות על לפרט בצורה מעיקה את החלומות והמחשבות שבאמת היו מיותרות, ומצאתי את עצמי לא פעם קורא במהירות ומחפש איפה הקטע הזה נגמר.

יש מותחנים יותר טובים, בעיקר בז’אנר הזה