"בכל רומן מקופל 'קיחוטה', כמין פיליגרן אינטימי, כשם שכל פואמה אפית נושאת בחובה, כמו הפרי את הגלעין, את 'האיליאדה'." [אוֹרְטֶגָה אִי דאסֶט]

פגישתי הרשמית עם "דון קיחוטה" התקיימה לפני כמעט שנה, במסגרת שיעורי מגמת ספרות בכיתה יא'. הלימוד הפורמאלי אִפשר אשנב חשיפה ראשוני אל יצירה מופלאה זו – קראנו יחדיו את הפרק הראשון ואת ההרפתקה המפורסמת במאבקו של דון קיחוטה נגד טחנות הרוח בפרק ח' ["אלי שבשמיים! –

דון קיחוטה – אביר מחפש משמעות
ספרו של <mark>מיגל דה סרוואנטס</mark> (הכרך הראשון שלו יצא לאור לראשונה ב-1605, והשני – ב-1615, חודשים ספורים לפני מותו של הסופר) נחשב לרומן המודרני הראשון, ספר מרכזי בקנון הספרות הספרדית והעולמית, יצירה שאינספור יצירות אומנות בפרוזה, בשירה, באומנות פלסטית, בתיאטרון, בצילום ובקולנוע, הושפעו ממנה והתייחסו אליה ואל הרעיונות שעולים ממנה. משונה וכמעט מיותר להמליץ על קריאה של "דון קיח

אני מסתכלת על הביקורת האחרונה שכתבתי בסימניה ורואה שעברו בסך הכול שלושה שבועות, שלושה שבועות שבו הספקתי לא מעט (בלשון המעטה כמובן). לפני שאספר מה הספקתי (הפתעה בדרך) רק אציין שהביקורת האחרונה נראית לי ממרחק הזמן הזה (שלושה שבועות בסך הכול) בכיינית וקוטרית אבל הנסיבות אז הצדיקו את זה. אבל היום אחרי ירח דבש בסנטוריני לאחר חתונה קטנה ומושלמת שלי ושל א' (סורי שלא הזמנו, למרות שזה עלה לנו בראש. החתונה

אל הסופר מיגֶל דה סֶרוואנטס סַאבֶדְרָה:

Hola señor escritor

סליחה ומחילה שנפגשנו רק עכשיו ואני בשנות ה-חמישים שלי,בושה לעצמי ולמערכת החינוך של מדינתי .כמו כן אני מתנצלת מראש בפניך כי אין ביכולותיי האינטלקטואליות לכתוב פה ביקורת מלומדה ואקדמאית כראוי למעמד יצירתך. תסתפק בכך: שסמסטרים שלמים באוניברסיטאות- מלמדים את "דון-קיחוטה" ושאר יצירותיך -רק אתה וספריך בלבד. אז מי שירצה לדעת יותר אודותיך

*חושף פרטים מהעלילה
דון קישוט

"דון קישוט" זהו ספר מאת <mark>מיגל דה סרוואנטס</mark>, אחד מגדולי הסופרים הספרדים שחי בסוף מאה 16. הספר "דון קישוט" או "דון קיחוטא" בספרדית- נחשב לרומן האירופי הראשון, ולאחת היצירות החשובות ביותר שנכתבו אי-פעם בשפה הספרדית.
הספר מספר על דון קישוט-אציל ספרדי, אבל עני ומבוגר, שגר חיים מבודדים בכפר לה מנשה. דון קישוט אהב לקרוא ספרים על אבירים בתקופת ימי הביניים. סוכנת הבית והאח

יוצא לי לעיתים לשמור על בני הדודים שלי.זה מין קטע משפחתי,שבני הדודים הגדולים שומרים על הקטנים.כך נהגו בעבר כלפיי וכלפי אחי,ועכשיו הגיע תורי לתת את חלקי.באחד הימים שמרתי על בני הדודים שלי,ילד בן 8 וילדה בת 4,בזמן שהוריהם הלכו לחגוג יום נישואים.עם הגעתי,ישר הציב בפניי בן דודי דרישות:"נשחק עכשיו בכדור ואחרי זה נשחק בפלייסטיישן בפיפא".לבת דודתי,לעומת זאת,היו תוכניות אחרות:"תקרא לי סיפור!!!".וכך,בין הפ

פתאום קם אדם בבוקר הוא מרגיש שהוא אביר, הוא מתחיל ללכת.....

אין לי מילים לתאר את החוויה. מעבר לסופרלטיבים הידועים, מעבר לקונספציה שמדובר בסיפור ילדותי או לחילופין המהללים כרומן הראשון ואפילו מעבר לעובדה שמדובר בלקסיקון פתגמים מפואר, או הספר הכי מודפס אחרי התנ״ך, צריך פשוט להכיר בעובדה שמדובר ביצירת מופת גאונית. לחשוב שבאותו יום פחות או יותר נפטרו שייקספיר וסרוונטס ולא ידעו אחד על השני או לפחות ד

דון קישוט, אתה יכול לנוח. יש כל כך הרבה טחנות רוח. אתה לא תספיק, אתה לא תספיק. אתה לא תספיק, דון קישוט.
רק אחרי שבאמת הלכת לנוח, או אולי לשבת על המים באיזו סן פרנסיסקו עלומה, רק אז הבנתי.
רק אז הבנתי את הטבע האמיתי של המלחמה שלך בטחנות הרוח, שכמו תמיד ניצחו, אבל זה הרי מעולם לא הפריע לך להילחם בהן.
הבנתי בעצם שכאשר נמוגת אל בין כתליך, זו בעצם היתה המלחמה.
מלחמה בנו, שהלכנו והשקענו עצמנו בראש צ

תשמעו רבותי!! איזה מציאה מצאתי!
1. מצאתי את סרוונטס- החד והחריף, הסרקסטי והציניקן. 400 שנים עברו והאיש עדיין רלוונטי מתמיד- במיוחד בדור בו ספרות הפנטזיה עלתה קומה. סרוונטס יצא במלחמת דון קישוט בעצמו כנגד ספרות האבירים הפנטזטית שרווחה מאד בימיו וכנגד הכניסה של הפנטזיה לעולם הריאליה. בימינו- ספרות הפנטזיה ועולם המדיה הדיגיטלי כל כך מפותחים ויש סכנה גדולה של טשטוש הגבולות- להישאב לתוך עולם וירטואלי