אריה (ארווין) פיכמן נולד בחוֹטִין, חבל בּסאַראַבּיָה (כיום בתחומי אוקראינה) בי"ד בתמוז תר"ף, 1 ביולי 1920. בשנת הולדתו עברה המשפחה לטשרנוביץ והוא למד בבית הספר הכללי ועברית אצל מורים פרטיים. הצטרף לתנועת "הנוער הציוני" ואחר עבר ל"דרור". לפני מלחמת העולם השניה עלה כסטודנט ולמחרת עלייתו הצטרף לקיבוצו במגדיאל ועלה אתו להתיישבות בבית אורן. לאחר שנה גוייס לפעולה בבחרות הסוציאליסטית בירושלים וב-1942 התנדב לחיל-הרגלים העברי בצבא הבריטי ובספטמבר 1943 התנדב לצנוח מאחורי קווי האוייב הגרמני ברומניה.
לאחר סיום קורס לצנחנים הוצנח מאווירון בריטי מעל אדמת רומניה. נפל בשבי לרגל צניחה לא במקום המתוכנן. הועבר לגרמניה ועמד שם בעינויים קשים ביותר עד שהוחזר לרומניה. עם שיחרור רומניה על-ידי הרוסים חזר ארצה בספטמבר 1944. פיכמן חזר למשק והיה אחר-כך מרכז המשק, מדריך נוער וכן למד בסמינר הקיבוץ המאוחד. הצטיין בלימודיו וגוייס להנהלת הסמינר וקיים תפקידו זה קרוב לשלוש שנים. בכ"ח בתמוז תשי"ד, 29 ביולי 1954 נהרג פיכמן באסון האווירון בעצרת לזכר הצנחן פ. גולדשטיין, שנתקיימה במעגן. את רשמי פעלו במלחמת העולם השנייה העלה פיכמן בספרו בכף: קורות צנחן עברי שיצא בשם בדוי (א. אֹרני) ב-1947. מהדורה שנייה יצאה לאור ב-1955 ובה קורות חייו.