אתמול קבלתי את הספר התפכחות של <mark>סמדר אטינגר</mark>, והיום קראתי את כולו, מהעמוד הראשון ועד לעמוד האחרון, כאשר בכל מהלך קריאתו סמרו שערותי, ולא יכולתי להיתנתק מהספר עד שסימתי את קריאתו ובנשימה עצורה.
בסיום הקריאה, הפכתי את הספר, התבוננתי בתמונה, קראתי את הכתוב בגב הספר וחזרתי וקראתי את כולו מחדש. בהשתתפות, בהערצה ובהתפעלות.
סמדר אישה "באמצע" החיים, עם הרבה התנסות וניסיונות, עם הרבה אכזבות והתנפצויות, ו