דבורה טאנן

דבורה טאנן

סופר


1.
ספרה של דבורה טאנן, קֶצֶר (בעברית בהוצאת מטר), שהגיע למקום הראשון ברשימת רבי-המכר של ה"ניו-יורק טיימס" וזכה להצלחה גם בארץ, חולל בשעתו מהפכה בתקשורת בין גברים לנשים. כעת, בספר הפרובוקטיבי והמרתק ביותר שכתבה עד כה, היא נפנית לטפל בנושא שהוא אולי הטעון והרגשי ביותר בחיי נשים: מערכת היחסים בין אימהות לבנות. טאנן היתה הראשונה שהראתה לנו כי גברים ונשים מדברים בשפות שונות. אימהות ובנות מדברות אמנם באותה שפה - אך עדיין מסתבכות לעתים קרובות באי-הבנות, בעודן נאבקות למצוא את האיזון הנכון בין קירבה לעצמאות. מדוע מתלוננות בנות שאימותיהן מותחות עליהן ביקורת כל הזמן, בעוד שאימהות מרגישות פגועות מכך שבנותיהן מרחיקות אותן מעליהן? מדוע אימהות ובנות מבקרות זו את זו ובה-בעת כמהות לאישור ולהבנה? דבורה טאנן עונה על השאלות הללו ועל עוד רבות אחרות, ומסבירה מדוע הערה שתישמע תמימה לגמרי מפי כל אדם אחר, יכולה לגרום לפיצוץ כשהיא באה מאמֵך או מבתֵך. היא בוחנת כל היבט של הדינמיקה המורכבת הזו, וחשוב מכול, היא עוזרת לאימהות ולבנות להבין זו את זו, שהרי הבנה היא המפתח לשיפור מערכת היחסים ביניהן. בעזרת תובנות חדשניות, דיאלוגים מדויקים וחדים וזיכרונות מרגשים מאוד על אמה שלה, טאנן מתירה את התסבוכות שאימהות ובנות עלולות להילכד בהן. הקוראות יעריכו את ההומור של טאנן ויראו את ההשתקפות של עצמן בכל עמוד, בספר שיעניק להן תקווה אמיתית לניפוץ מחסומים ולפתיחת קווי תקשורת חדשים. זהו ספר מאיר עיניים ונוגע ללב, שזורע אור על אחת ממערכות היחסים החשובות ביותר בחיינו. תוכן העניינים + מבוא 1. בואי נדבר: אמהות ובנות בשיחה 2. אמא שלי, השיער שלי: אהבה וביקורת 3. אל תסגרי בפני את הדלת: חשוב להיות נשים 4. היא ממש כמוני, היא ממש לא דומה לי: איפה את נגמרת ואני מתחילה? 5. עצרו את השיחה הזאת, אני רוצה לרדת 6. דרושה: אֵם ? הגדרת תפקיד 7. החברות הכי טובות, המרות שבאויבות: טיול בצד האפל 8. ״אה, אמא... BRB״ הדואר האלקטרוני ומערכת המסרים המידיים משנים מערכות יחסים 9. מזיגה של אינטימיות ועצמאות: דרכי דיבור חדשות + אחרית דבר + הערות + רשימה ביבליוגרפית + שלמי תודה + על המחברת + מפתח העניינים ...

2.
מדוע סבורות נשים רבות כל - כך שגברים אינם מספרים להן דבר, ושהם רק מרצים ומותחים ביקורת? מדוע סבורים גברים רבים כל - כך שהנשים "מנדנדות" להם ולעולם אינן מדברות ישר ולעניין? בספרה "קצר" מציעה הסוציו - בלשנית דבורה טאנן תשובות מהפכניות לשאלות אלה ואחרות המעיבות על נסיונותיהם של נשים וגברים ליצור קשר זה עם זה. תוך שימוש בדוגמאות מרתקות ממחקריה, מוכיחה דבורה טאנן שגברים ונשים חיים בעולמות שונים, גם כשהם חיים תחת אותה קורת גג, ומשום כך משולות השיחות המתנהלות ביניהם לתקשורת בין תרבויות שונות. הבנות משחקות עם החברה הטובה ביותר או בקבוצות קטנות כבר מגיל צעיר מאוד ומשתמשות בשיחה כדי לחפש לעצמן אישורים וחיזוקים לאינטימיות, ואילו הבנים משתמשים בשיחה להגן על עצמאותם ולבסס לעצמם מעמד בפעילויות הנערכות בקבוצות גדולות. הנשים והגברים נושאים אתם את הסגנונות האלה גם בימי בגרותם, והתרשמותם מאותן שיחות ממש שונה בתכלית. הספר "קצר" נכתב בלשון משעשעת, שווה לכל נפש, ומציע גישה חדשה לחלוטין להשגת הסכם שלום במאבק בין המינים, תוך הסתייעות בדוגמאות חיות ומעשיות. רק אם נבין את סגנון הדיבור של הזולת, בעבודה ובבית, נוכל להשלים עם ההבדלים מבלי להאשים איש את רעותו או את עצמנו. "קצר" יכול לסייע בידינו למצוא לשון משותפת שבעזרתה נוכל להגיע להידוק הקשרים עם האהובים עלינו. דבורה טאנן היא פרופסור לבלשנות באוניברסיטת ג'ורג'טאון, ומחברת הספר "לא לזאת התכוונתי" שזכה לשבחים רבים. פרופ' טאנן היא מלומדת בעלת שם בינלאומי, שהרצתה בכל רחבי העולם וזכתה במלגות מחקר מדעיות רבות. היא העמידה את מחקריה המדעיים לרשות הציבור הרחב במאמרים שכתבה בניו - יורק טיימס, בכתב - העת ניו - 'ורק ובוושינגטון פוסט, וכן בהופעותיה בטלוויזיה, בתוכנית TODAY וברשת הטלוויזיה אאם. פרופ' טאנן מתגוררת עם בעלה בוושינגטון....

3.
מחברת רבי-המכר דבורה טאנן חשפה בספריה את האופן שבו אנו מתקשרים זה עם זה, וחוללה מהפכה בתחום מערכות היחסים. מה שעשתה למען נשים וגברים בספרה קצר ולמען אמהות ובנות בספרה ככה את יוצאת מהבית? (שניהם בעברית בהוצאת "מטר"), היא עושה כעת למען אחיות בספרה פורץ הדרכים אמא תמיד אהבה אותך יותר!, החוקר את אחת ממערכות היחסים רבות העוצמה והסבוכות ביותר בחיינו. "אני מתה עליה. אני לא יכולה לתאר לעצמי את החיים בלעדיה," אומרת אישה אחת על אחותה. אישה אחרת אומרת, "אני לא רוצה שאף אחד יהרוג את אחותי, מפני שאת הזכות הזאת אני שומרת לעצמי." שיחות בין אחיות חושפות את המתח העמוק והמתמיד בין שתי דינמיקות- הדחף לקרבה והדחף לתחרות, כשהאחיות מושוות בלא הרף זו לזו. די במילה אחת מאחותך לגרום לך לפרוץ בצחוק, או לעלות בזיכרונך את העבר המשותף לשתיכן. אבל די גם במילה ממנה לשלוח אותך לסחרור רגשי. בשביל נשים רבות, אחות היא גם חברה מסורה אך גם יריבה מרה. דבורה טאנן, חכמה ושנונה כדרכה, חולקת תובנות ואנקדוטות ששמעה מיותר ממאה נשים שראיינה, לצד זיכרונות מרגשים ומצחיקים על שתי אחיותיה הפרטיות שלה. אמא תמיד אהבה אותך יותר! יותיר אתכן הקוראות עם הבנה חדשה ועמוקה של מערכת יחסים נדירה ורבת ערך זו, ובה-בעת יספק עצות מעשיות וטכניקות יעילות שיסייעו לכן לפתוח את דרכי התקשורת עם האחיות שלהן, לפוגג מתחים ולעשות את הקשר ביניכן איתן, מלא חיים, איתן, עמוק ועמיד עוד יותר....

4.
בעידן הזה שכולו אלימות מילולית, רווחים הדימויים מעולם המלחמה בשפת היומיום ומשפיעים על החשיבה שלנו. ביטויים שגורים, כמו מאבקים פוליטיים, המלחמה בקטל בכבישים, מתקפת התקשורת, ואפילו קרב על לקוחות, מוכיחים כי בעידן הוויכוח אנו מתייחסים לכל עניין כאל עימות בין שני צדדים. בספרה המאלף מראה פרופ' דבורה טאנן כי תסמין זה של התרבות העכשווית מושרש עמוק יותר ממה ששיערנו, ובא לידי ביטוי בצורות רבות ומגוונות תוך שהוא משפיע על חיינו - לעתים לטובה, אך ברוב המקרים נגרם נזק רב. בספר "מעימות להידברות" טאנן בוחנת את הדרכים שבהן אנו מדברים בציבור, בתקשורת, בפוליטיקה, בבתי המשפט ובחדרי הלימוד. היא דנה באווירת הפולמוס השורה, שגורמת לנו לפלג את בני האדם למחנות יריבים. בעידן הוויכוח, טוענת טאנן, מקובל לחשוב שהדרך הטובה ביותר להציג נושא מסוים היא לעורר ויכוח בין שתי עמדות קיצוניות, הסיקור החדשותי הטוב ביותר מתקבל כשמציבים את המתנגדים מול המצדדים, הפתיחה הטובה ביותר לכל מאמר היא ביקורת ומתקפה. לעיתים הגישה הזאת מוצלחת, אולם על פי רוב היא יוצרת יותר בעיות ממה שהיא פותרת. המפגשים הציבוריים שלנו הופכים להיות דומים יותר ויותר לוויכוחים בין בני זוג - אף אחד אינו מנסה להבין מה שהצד השני אומר, אלא רק משתדל לנצח בוויכוח. אולם בדיוק כשם שבני זוג לומדים ללבן בעיות מבלי להזיק זה לזה, כך גם עלינו, כחברה, ללמוד למצוא דרכים יצירתיות ובונות לפתרון חיכוכים ולגישור על פערים. הספר "מעימות להידברות" הוא ספר חשוב שעשוי להשפיע עלינו לרכך את קוטביות הוויכוח ולעבור לדו-שיח בעל משמעות....

5.
צורה שבה אנו אומרים דברים והשפעתה על מערכות היחסים במשפחה מדוע ויכוחים משפחתיים רבים כל-כך פורצים בשל עניינים פעוטים? מדוע אנו מרגישים לעתים קרובות כילדים במחיצת הורינו, אף על פי שאנו מזמן הורים בעצמנו? מדוע גברים שונאים להתנצל ונשים מתנצלות בקלות? כיצד אפשר לדובב ילדים בגיל ההתבגרות ולפתוח איתם ערוצי תקשורת? שאלות אלה, שמציקות לרבים מאתנו, זוכות למענה בספרה מאיר העיניים והמרתק של דבורה טאנן, מרצה לבלשנות ומחברת רב-המכר קצר, שראה אף הוא אור בהוצאת מטר ועסק בכשלים בתקשורת בין בני-זוג. בספרה החדש, קצר משפחתי, מבהירה טאנן עד כמה חשוב ללמוד להבחין בין משמעויותיהן השונות של המילים, ובמסרים הסמויים הטמונים בהן לעתים קרובות. טאנן מציגה בספר שיחות אמיתיות מחייהם של אנשים וחושפת את האמת שמתחת לפני השטח ביחסים במשפחה. האיזון בין השאיפה לקשרים משפחתיים חמים לבין הרצון לשלוט; הסיבות לכך שנשים בוגרות מרגישות פעמים רבות כי אמותיהן מבקרות אותן ומן הצד האחר ? אמהות לנשים בוגרות מרגישות כי אינן יכולות לפתוח את פיהן במחיצת בנותיהן; מדוע בן בכור תופש את נושא המשפחה אחרת מבן זקונים, ובת חשה אחרת מבן באשר למקומה במשפחה, וכיצד משפיע הדבר על כל מהלך החיים. נושאים מרתקים אלה ועוד רבים אחרים נדונים בספר בהרחבה. בניסיונה להבין ולהגדיר מחדש את השיחות המשפחתיות מספקת לנו טאנן כלים לשיפור מערכות היחסים עם בני משפחתנו, בני כל הגילים....






©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ