מירי פרידמן-ינובר

מירי פרידמן-ינובר

סופר


1.
כשנולדתי אמא שלי קראה לי קסנדרה, על שם הדמות האהובה עליה מאופרת הסבון "תככים ובגידות". סבתא גרטה חטפה שבץ, ואבא עמד בסלון, לבוש בתחתונים הכתומים שלו, וצרח עד לב השמים, משהו בסגנון "לא יקום ולא יהיה". בסוף הם התפשרו, וקראו לי שירה כי זה השם האהוב על אבא, וסנדרה - שהוא עברות מעודן לקסנדרה - הפך לשמי השני. זהו סיפורה של שירה, נערה חולמנית בת 17, קצת שמנה מדי, קצת ג'ינג'ית מדי, נכדה יחידה לזוג ניצולי שואה, בת יחידה לאם מטורפת "שמחליפה צבעים בשיער לפי מצב הרוח... ולעיתים רחוקות מאוד היא אמא" ולאב פלגמט וחסר חוט שידרה. באחד משיטוטיה הרבים על חוף הים של תל-אביב, מוצאת שירה ארנק שחור השייך, מסתבר, לתיירת מפינלנד, נערה יפיפייה ששובה את ליבה, ודוחפת אותה למסע הרפתקאות מוזר ומשעשע שבו היא הופכת למעין חוקרת פרטית קטנה. שירה נסחפת בלהט אחר העניין החדש המרתק את עולמה הקטן והעגמומי, מבלי לדעת לאילו תהומות חדשים עתידים חייה להידרדר. זהו רומן טרגי-קומי קורע לב. כתיבתה של מירי פרידמן-ינובר מקורית ורענה, פשוטה ומחוספסת-במכוון, משובצת בסצינות רוויות כאב, המתוארות באופן מצחיק עד דמעות....


קראתי הספר בשלוש שעות. זורם, קליל, מצחיק ולפעמים עצוב. מומלץ לטיסות קצרות. ... המשך לקרוא
1 אהבו · אהבתי · הגב
הספר יחסית בסדר כלומר יש בו חלקים מעניינים ומושכים...אבל כמעט כול הסיפור כתוב בדיכאון:קסנדרה\שירה היא נערה שלא מרוצה מעצמה היא כמעט כול הז... המשך לקרוא





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ